(61) הלכות לשון הרע, כלל ז, ז-ח
ז. אף אם המספר הוא אדם הנאמן על השומע כשני עדים, אסור לו להאמין לדבריו. ורק אם הוא מספר לו על אדם שחוטא בדברים המפורסמים
פה ניתן להקדיש.
תוכן
חג שמח !
ז. אף אם המספר הוא אדם הנאמן על השומע כשני עדים, אסור לו להאמין לדבריו. ורק אם הוא מספר לו על אדם שחוטא בדברים המפורסמים
https://2halachot.org/wp-content/uploads/2024/07/הפטרה-מבוארת-פרשת-פנחס-ג_-דפורענותא.pdf
ג) קרבן תמיד של בין הערבים, שוחטין אותו מזמן שיאריך הצל והלאה, ולא די בכך שלפי האמת יאריך הצל, אלא צריך שיראה לכל אדם שהאריך,
א) כיצד כונסין השולחנים את השקלים בכל מדינה ומדינה, מניחין לפניהם שתי תיבות, שולי התיבה רחבין מלמטה ופיה צר מלמעלה, כמין שופר, כדי שישליכו לתוכן
פרק ט, משנה א: עֶגְלָה עֲרוּפָה, בִּלְשׁוֹן הַקֹדֶשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים כא) כִּי יִמָּצֵא חָלָל בָּאֲדָמָה. וְיָצְאוּ זְקֵנֶיךָ וְשֹׁפְטֶיךָ, שְׁלשָׁה מִבֵּית דִּין הַגָּדוֹל שֶׁבִּירוּשָׁלַיִם הָיוּ יוֹצְאִין.
באופן ההשגחה ג. (אך 'השפעתו' של ה') היא מה שיוציא רצונו יתברך שמו לפועל, באותו הסדר וההדרגה שהוא חפץ. והנה, בהיות שסידר בריותיו בסדר הדרגה
משנה ה: הָיָה עוֹמֵד בַּתְּפִלָּה, וְנִזְכַּר שֶׁהוּא בַעַל קְרִי, לֹא יַפְסִיק, אֶלָּא יְקַצֵּר. יָרַד לִטְבֹּל, אִם יָכוֹל לַעֲלוֹת וּלְהִתְכַּסּוֹת וְלִקְרוֹת עַד שֶׁלֹּא תָנֵץ הַחַמָּה, יַעֲלֶה
בדרכי קניית הענווה עוד ממפסידי הענוה, הוא ההתחברות או ההשתמש בבני אדם חנפים אשר (כדי) לגנוב לבו בחנפותם – למען ייטב להם – ישבחוהו וירוממוהו,
פרשת עקב "אבד תאבדון את כל המקומות" (דברים יב ב) מצוות עשה לאבד בתי העבודה זרה כולם, בכל מיני איבוד: בשברון, בשריפה, בהריסה ובכריתה, כל
שָׁנוּ חֲכָמִים בִּלְשׁוֹן הַמִּשְׁנָה, בָּרוּךְ שֶׁבָּחַר בָּהֶם וּבְמִשְׁנָתָם: פרק ו, משנה א: רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר כָּל הָעוֹסֵק בַּתּוֹרָה לִשְׁמָהּ, זוֹכֶה לִדְבָרִים הַרְבֵּה, וְלֹא עוֹד אֶלָּא
משנה ו: כְּלִי נְחשֶׁת שֶׁיָּצָא חוּץ לַקְּלָעִים, נִכְנָס וּמוֹרְקוֹ וְשׁוֹטְפוֹ בְמָקוֹם קָדוֹשׁ. נִטְמָא חוּץ לַקְּלָעִים, פּוֹחֲתוֹ, וְנִכְנָס וּמוֹרְקוֹ וְשׁוֹטְפוֹ בְמָקוֹם קָדוֹשׁ: משנה ו: כְּלִי נְחשֶׁת
פסוקי דזמרה אַשְׁרֵי – מאושרים הם יוֹשְׁבֵי בֵיתֶךָ ה' – להללך שם, עוֹד יְהַלְלוּךָ סֶּלָה (-כל ימי חייהם). אַשְׁרֵי – מאושרים הם הָעָם שֶׁכָּכָה הוא
פרק שנים עשר – שער הכעס אמרו חז"ל, בשלשה דברים ניכר האדם, ואחד מהם – 'בכעסו', כי בעת הכעס אדם ניכר: אם יתגבר כעסו על
ב. לשיטת הרמב"ם ז"ל, מצוות עשה מן התורה לקדש השבת בדברים ביציאתו, ולשאר פוסקים הוא מדברי סופרים, ולכן תקנו אנשי כנה"ג נוסח 'אתה חוננתנו' לאומרו
תורת הבית / פרק ה יראה האדם ויתבונן, כמה עליו לייקר כל שעה שהוא יכול לעסוק בתורה, כי הנה אם יזדמן לאדם להציל נפש מישראל
היצר הרע מטריד את האדם שלא לשמוח בחלקו, ואם האדם מתגבר עליו ולומד תורה, סופו לקיימה מעושר, היינו שינצחנו, שיהיה שמח בחלקו, כמאמר בן עזאי,
שְׂנוּאָה הִיא הַשִּׂנְאָה, שֶׁעָלֶיהָ אָמַר הַתַּנָּא שֶׁהִיא מוֹצִיאָה אֶת הָאָדָם מִן הָעוֹלָם, וְהִיא גּוֹרֶרֶת אַחֲרֶיהָ הַרְבֵּה עֲבֵרוֹת, וּבָא עַל יָדָהּ לִידֵי מַּחְלֹקֶת וְלִידֵי לָשׁוֹן הָרַע,
סד. מותר לדבר על מחירו של חפץ שכבר קנה, אם כבר שילם את התמורה, או אף אם עדיין לא שילם, אבל המחיר הוא קבוע ואין
הלכות המצויות במקומות עבודה / ברכות הנהנין לח. לכתחילה, צריך המברך להשמיע את הברכה לאוזנו (ויש מעלה לברך בקול רם). לט. אם רוצה להוציא אדם
הלכות בין המצרים / חודש אב א. כל הנזהר בדבר זה, שלא לשמוח בעשרה ימים אלו (מא' באב ועד י' באב) יזכה לעשרה דברים טובים
א. אין להסיר את המפה והלחם מהשולחן עד אחרי ברכת המזון, כדי שיהא ניכר לכל שמברכים לה' יתברך על חסדו וטובו הגדול שהכין מזון לכל
פרשת תזריע ומצורע עוֹד נִרְאֶה, לְפִי מַה שֶּׁיָּדוּעַ, שֶׁעַל יְדֵי הַמִּצְוֹת נִבְרָאִים בְּגָדִים יְקָּרִים לְהַלְבִּישׁ אֶת נִשְׁמָתוֹ כְּשֶׁתַּעֲלֶה לְמַעְלָה, וּכְמוֹ דְּאִיתָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ, (וּכְמוֹ שֶׁבֵּאֵר