משנה ד: שְׁתֵּי אֲבָנִים שֶׁעֲשָׂאָם כִּירָה וְנִטְמְאוּ, סָמַךְ לָזוֹ אֶבֶן אַחַת מִכָּאן, וְלָזוֹ אֶבֶן אַחַת מִכָּאן, חֶצְיָהּ שֶׁל זוֹ טְמֵאָה וְחֶצְיָהּ טְהוֹרָה, וְחֶצְיָהּ שֶׁל זוֹ

משנה ה: אֲחוּזַת הַדָּם, וְהַמְּעֻשֶּׁנֶת, וְהַמְצֻנֶּנֶת, וְשֶׁאָכְלָה הַרְדּוּפְנִי, וְשֶׁאָכְלָה צוֹאַת תַּרְנְגוֹלִים, אוֹ שֶׁשָּׁתְתָה מַיִם הָרָעִים, כְּשֵׁרָה. אָכְלָה סַם הַמָּוֶת אוֹ שֶׁהִכִּישָׁהּ נָחָשׁ, מֻתֶּרֶת מִשּׁוּם טְרֵפָה,

משנה ט: וְהֵיכָן הָיוּ מְנַעְנְעִין, בְּהוֹדוּ לַה', תְּחִלָּה וָסוֹף. וּבְאָנָא ה' הוֹשִׁיעָה נָּא, דִּבְרֵי בֵית הִלֵּל. וּבֵית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, אַף בְּאָנָּא ה' הַצְלִיחָה נָא. אָמַר

משנה ח: חֲמִשָּׁה חֻמְשִׁין הֵן. הָאוֹכֵל תְּרוּמָה, וּתְרוּמַת מַעֲשֵׂר, וּתְרוּמַת מַעֲשֵׂר שֶׁל דְּמַאי, וְהַחַלָּה, וְהַבִּכּוּרִים מוֹסִיף חֹמֶשׁ. וְהַפּוֹדֶה נֶטַע רְבָעִי וּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי שֶׁלּוֹ, מוֹסִיף חֹמֶשׁ.

פתיחה יִגְדַּל שם אֱלֹהִים שהוא חַי לעד, וְיִשְׁתַּבַּח שמו. הוא נִמְצָא וקיים תמיד וְאֵין עֵת (-זמן) קצוב אֶל מְצִיאוּתוֹ (-שאין לומר מתי התחילה או תיפסק

השער הרביעי, שער הבטחון פרק שלישי יש כמה סיבות שמחמתן לפעמים אנו רואים שטוב לרשע בעולם הזה: לפעמים זהו מחמת מעשה טוב שעשה אותו רשע,

בביאור חלקי החסידות ונחזור לענין השבת, הנה אמרו חז"ל, רב ענן לביש גונדא, דהיינו, שהיה לובש בגד שחור בערב שבת, כדי שיהיה ניכר יותר כבוד

יח. נוהגים שאין מברכים שהחיינו מי"ז בתמוז עד אחר תענית תשעה באב, ולכן אין עורכים סעודת חנוכת הבית בימים אלו, מאחר שאינו יכול לברך שהחיינו

טז. לא רק באופן שהמלח משנה טבע הדבר לתקנו ממרירותו או מחמיצותו הוא דאסור, אלא הוא הדין אם מתקנו לרככו או להקשותו, גם כן אסור,

במין האנושי ה. וממה שתצטרך עוד לדעת, שהנה המין האנושי, אין ענינו ומהותו הראשוניים כמו שאנו רואים ומבחינים אותו עתה, כי שינוי גדול היה בו,

א. חצובה של כיריים (-הברזל שעליו עומדות הקדירות בזמן הבישול על הגז) המשמשת לקדירות חלביות ובשריות, אם נשפך עליה בשר או חלב, יש לנקותה לפני