סיון

תשובה: אסור בתשעת הימים לתפור או לתקן בגדים חדשים, אבל לתקן בגדים ישנים מותר.

תשובה: השמש נחשב נר של חול, ומותר להדליק ממנו.

תשובה: מרן הגרי"ש אלישיב זצ""ל הורה שמהודר יותר להדליק בשמן זית הראוי לאכילה, משום שהוא דומה יותר לשמן שהיה במקדש. (מלבד זה השמן למאור עשוי כנראה בחלקו הגדול מגרעיני הזית, ואינו דומה לשמן שבמקדש).

תשובה: מהשמן שנותר בחנוכיה – בודאי שאסור לעשות כך, אולי הסגולה היא לעשות כך מהשמן שנותר בבקבוק בו השתמשו לנרות החנוכה. (ואם התנו מראש שאין מיחדים למצוה רק שמן כשיעור הנצרך להדלקה עד חצי שעה לאחר צאת הכוכבים, והנר אכן דלק עד אז, מותר להשתמש בנותר). 

תשובה: ראוי לבדוק את מקום העבודה, ולראות שלא נשאר שם חמץ. [פירורים פחות מכזית המלוכלכים קצת, אין חובה לבערם מעיקר הדין], אם קשה לנקות ולבדוק יש למכור את החמץ ששם.

תשובה: תספורת אסורה, הסרת שיער מותרת.

תשובה: מהדרים לכתחילה להצריך הכשר, מחשש עמילן המרוח על הכלים. (למרות שמסתבר שמעיקר הדין אין לחשוש, משום שטעם העמילן כבר נפגם.)

תשובה: לא. יש ענין רק לכבדו בסעודה.  

תשובה: ע""פ המידע שנמסר ע""י ""ועד הכשרות של העדה החרדית"" אין בקטשופ חמץ, ורק תערובת קטניות, ועל כן מותר לאכלו לאחר הפסח ללא חשש.

תשובה: מעיקר הדין ודאי שאין חשש, אולם יש שמנהג אבותיהם בידם (בעיקר בקהילות החסידים) לחשוש לקמח העובר באויר לחדר האריזה, ונמצא על המצות, ובבואו במגע עם מים – מחמיץ. (כמו כן חששו במצות יד, שמא לא נילוש הבצק היטב, ויש שם קמח שלא נילוש, שכשיבוא במגע עם מים יחמיץ).  

תשובה: פירורים מלוכלכים קצת, שאין אדם אוכלם, או שנמצאים במקלדת, אין צריך לנקותם. [כמובן שכל זה על פי הדין, אלא שישראל קדושים המהדרים במצוות נהגו לנקות הרבה יותר מהמחויב, אולם חובה הלכתית אין בזה, וכנ”"ל].  

תשובה: יש לערות מים רותחים על הצינורית שבה יוצאים המים הרותחים, ועל מקום העמדת הכוסות, ומסביבן. [הנ”"ל הינו באופן שניתז עליו לפעמים מהמאכלים במטבח, אם לעולם לא ניתז, די בניקוי היטב].  

תשובה: אין בעיה.

תשובה: מוצרי איפור הנספגים בגוף, יש הידור שיהיו כשרים לפסח.  

תשובה: מותר, אולם לכתחילה ראוי שהבדיקה תיעשה דוקא ע""י גדול.

תשובה: מותר לחתום, (ואין שום חשש בדבר).  

תשובה: כל אשה צריכה לקבל על עצמה מלאכה מסוימת שאותה לא תעשה בראש חודש, אלא אם כן יש לה מנהג אבות אחר. שאר המלאכות מותרות.    

תשובה: מותר.

תשובה: אין הגבלה, והכל מותר. רק שיש להזהר ביותר מסכנות. וכן אין לקנות דברים שצריך לומר עליהם ברכת שהחיינו.    

תשובה: בנות לא נשואות סומכות בהתרת נדרים על אמירת כל נדרי. [וראוי שידעו את פירוש הדברים, ויגמרו בלבם להתחרט על העבר אם נדרו, ולקבל לעתיד לבטל את כל נדריהם, ובעיקר שכל קבלות וכדו' לא יהיו בתורת נדר.] וגם רוב הנשים הנשואות סומכות על כך.

תשובה: אין לברך על ההדלקה. יש מנהגים שונים בהדלקת הנרות, יש הנוהגים להדליק ביום הראשון בנר הימני ביותר (לכיוון פני המדליק) וביום השני להוסיף עוד נר לשמאלו, וכדעת השלחן ערוך, ויש הנוהגים להתחיל בנר השמאלי ולמחרת להוסיף נר ימיני יותר וכן הלאה, וכמנהגך בבית כן עשה כאן. (דהיינו שאם אתה רגיל להתחיל בימני התחל גם כאן בימני שמול פניך).

תשובה:מותר לנקות את הדירה ולסדרה בתשעת הימים. [אולם אם ניתן לעשות את כל זה לאחר תשעה באב בלא עיכוב, מן הראוי להמתין לאחר מכן.]

תשובה: ילד עד שנה קודם הבר מצוה [ובמקום הצורך אף אח"כ] יכול להתרחץ כשמזיע. אולם להתרחץ לשם תענוג בלבד – יש לחנך את הילדים מגיל שמבינים את ענין החרבן ויודעים להתאבל על ירושלים. לגבי כביסה עבור קטנים, לילדים עד גיל שנתים שלש מותר לכבס כפי הצורך [ובמקום הצורך עד גיל חמש.] כל זמן שלא הגיע שבוע שחל בו תשעה באב [דהיינו עד שבת], ניתן להקל במקום הצורך בכביסה עבור כל קטנים. לגבי הלבשת בגד מכובס לקטן, יש להחמיר ממתי שיודע להתאבל על ירושלים. לגבי בשר ויין מחמירים בכל קטן, אא"כ עד שנתיים שלש שזקוק לכך לבריאותו. [ויש המקילים בבשר עוף עד גיל תשע].

תשובה:א. ביום חול מותר להשתמש במים החמים. ב. בשבת, הדבר תלוי אם חימם הגוי עבור יהודי או לא, אם הגוי חימם במיוחד עבור הישראל [כגון שרוב האורחים הם יהודים] אסור להשתמש בהם, אולם אם לא עשה מלאכת איסור עבור ישראל [כגון שרוב האורחים גוים ולא הרבה את כמות המים עבור היהודים, או שחימם גם עבור עצמו] מותר להשתמש במים.

תשובה: אין בכך בעיה הלכתית.

תשובה: אפשר לכל מטרת צדקה  

תשובה: אם שייך להקדים או לאחר, בודאי שנכון לעשות כך, אולם אם הדבר כרוך בהפסד ממוני מותר לעבור בתשעת הימים.

תשובה: מותר ללכת לבריכה עד ר"ח אב. [אלא שיש ליזהר בתקופה זו יותר מבכל השנה, מכל דבר שיש בו חשש סכנה.]