מעשר כספים

תשובה:

אם הוא סמוך על שלחנכם ואוכל משלכם, הרי מעיקר הדין כל מה שהוא מרוויח שלכם, ואדרבה התחייבתם אתם לתת מזה מעשר…

אולם אם לפני שהוא מרוויח אתם מודיעים שאתם מוותרים על זכותכם בכסף שהוא מרוויח הרי הכסף שלו, והוא יכול לתת לכם מעשר, אולם מן הראוי לא לתת את כל המעשר לקרובים, ורק את חציו.

תשובה:

אין צריך לעשר מהסכום הזה, כי זה ניתן עבור המשקפים לילד.

תשובה:

אין צורך לומר זאת, ואדרבה, יותר מכובד לא לומר.

תשובה:

יש עדיפות להורים על פני אחים.

תשובה:

עדיף לחלק את המעשר להרבה אנשים.

תשובה:

לא. [גם המקלים בקניית ספרים, זהו רק כשמשאילים אותם לאחרים].

תשובה:

ממתנה שמקבלים, או ילד שקיבל דמי פורים, צריך להפריש מעשר. אבל אדם דחוק שקיבל צדקה למטרה מסוימת, אין לו להפריש מזה צדקה, כדי לא לעבור על דעת הנותן.

תשובה:

יש להפריש מעשרות רק מהסכום אותו מקבלים בפועל, לאחר ניכוי כל המיסים.

תשובה:

כן. (מתנות של כסף יש לעשר, לגבי מתנות של כלים וכדומה המנהג שלא לעשר, ויש המהדרים לעשר ולתת כשווי עשירית מדמיהם (ובחפצים שכך לא היו קונים, כמה שהיו מוכנים לשלם אילו היה מזדמן להם בזול, דהיינו להעריכם כ2/3 מדמיהם ולתת עשירית ממחיר זה), ואשרי המחמיר בכך).

תשובה:

הוצאות עבור העבודה [נסיעות, מטפלת וכדומה] אפשר לנכות מחשבון המעשר, הוצאות מחיה, משכנתא וכדומה, אין לנכות.

תשובה:

את המעשר יש להעביר עד סוף השנה – ראש השנה. אולם כבר הפרשתם את הכסף לצדקה, ומצוים עניים הזקוקים לו יש לתיתו להם מיד. (ולכן כדאי שלא להפריש את הכסף עד זמן הנתינה).

תשובה:

שתי האפשרויות טובות.

תשובה:

אם יש להורים ב""ה כדי מחייתם, והם אינם בחובות, אין לתת מכספי המעשר להרווחה בלבד. אם ההורים נזקקים, ואין באפשרות הבן או הבת לעזור להם אלא מכסף המעשרות, מצוה לתת להם [אם אפשר – עדיף שההורים לא יידעו שזהו כסף המעשרות, משום כבודם]. אולם מכיון שאין לתת את כל המעשרות למטרה אחת, יש לתת להורים את רוב המעשרות, ומיעוטם לחלק למטרות אחרות.

תשובה:

באופן עקרוני עדיף לתת לאח, שהרי קרוב קודם לצדקה. אולם מכיון שהבטחת לתת לישיבה, יש לגשת קודם לרב או לתלמיד חכם הבקי בהלכות התרת נדרים, ולהישאל על ההבטחה לתת לישיבה

תשובה:

מותר לתת ממעשר כספים לביהכ"נ, אמנם יש המהדרים לצאת ידי כל השיטות ולתת דוקא לצדקה לעניים.

תשובה:

יעויין במה שכתב בזה החפץ חיים בספרו אהבת חסד [חלק ב' פרק י"ח] שניתן לעשות כך, אולם מכיון שיש שהחמירו בזה טוב להתנות בשעה שמתחיל האדם לתת מעשר כספים שהוא יוכל לעשות כך, [כדי שלא יהיה הדבר עליו כנדר אם התרגל לתת רק ממה שהרויח כבר.]

תשובה:

מעיקר הדין אפשר לתת קצת יותר, באופן שיצא הספק מן הלב. אולם על פי הקבלה יש למעשר כספים "סוד ויסוד", וראוי לתת מעשר בדיוק, ואח"כ אפשר להוסיף עוד, וכמו שביאר כל זה החפץ חיים בספרו אהבת חסד.

תשובה:

מותר לתת מעשר כספים לקרובים, אם הם נזקקים, דהיינו שאין באפשרותם לגמור את החודש, ואדרבה יש להקדים את הקרובים לאחרים, אלא שאין לתת את כל המעשר בקביעות לאדם אחד, אלא לחלק את המעשר לכמה בני אדם.

תשובה:

אמרו חכמים "המבזבז אל יבזבז יותר מחומש", ועל כן מי שהיכולת בידו יתן צדקה 20% מרווחיו, מעבר לזה יש לחסוך.

תשובה:

צריך לתת את המעשר, ולא רק לא לקחת תמורתו.

תשובה:

יעויין בשו"ת שבט הלוי (חלק ה' סי' קל"ג ב') שכתב שמי שאין השעה דחוקה לו לא יחשב את תשלום הת"ת לתשלום המעשר, ומי שהשעה דחוקה יכול לחשב, אולם לא את הכל אלא רק עבור לימוד תורה שבע"פ ולא עבור לימוד תורה שבכתב.

תשובה:

יש להפריש מעשרות מכסף זה.

תשובה:

יש לתת את המעשר להורים, ואם לאחר שניתן להם כדי צרכם נשאר מהמעשר, יש לתת את הנותר לאח.