עובד ומעביד
שאלה: אני עובדת כמזכירה במשרד, ותפקידי הוא לענות לשיחות נכנסות. בכל בוקר כשאני מגיעה לעבודה אני מקדישה 10 דקות לתפילת שחרית, ואחר כך רושמת את שעת הכניסה. שאלתי היא במקרה ובאותם 10 דקות שהתפללתי לא היו שום שיחות טלפון, האם אני יכולה לחשב את הדקות האלו כשעות עבודה?
תשובה: אם את מתפללת שמונה עשרה וכדומה, באופן שגם אם יהיו שיחות טלפון לא תוכלי להרים, אין לחשב את הזמן הזה כשעת עבודה.
שאלה: אני עובדת בניקוד ספרים. לפני כחמש שנים ניקדתי ספר מסוים, איני זוכרת למי. כעת מישהו רוצה לקנות ממני את הספר המנוקד, האם מותר לי למכור את החומר למישהו נוסף?
תשובה: החומר המנוקד הוא רכושו של המעביד הראשון, ואי אפשר למכרו בשום אופן ללא רשותו.
שאלה: יש תקופות שבמקום העבודה, אין עומס של עבודה, ובזמן הזה אני עוסקת בענינים אישיים. השאלה האם עלי לעורר עניין זה עם המנהלת, ולומר לה על כך?
תשובה: אם המנהלת יודעת שיש לך זמנים פנויים [בגדרי הנורמה כנ"ל], אינך צריכה לעורר את הדבר. אולם אם אינה יודעת על כך מוטל עליך לשוחח איתה על הנושא.
שאלה: דיברתי לשון הרע על חבר לעבודה, שהיה לקראת פיטורין. דיברתי עם אחראי על המחלקה בעיקר על מנת שידריך את העובד [כיון שהוא לא הסכים לשמוע ממני ייעוץ], אבל לא רק שהוא לא הדריך אותו כראוי, אלא העביר את המידע השלילי להנהלה. אחר כך התברר לי שעמדו לפטר אותו ממילא, רק שהדברים שלי הוסיפו שמן למדורה. אותו עובד אינו יודע שאני העברתי את האינפורמציה המסוימת הזו, שהיתה חלק מהסיבה לפיטוריו, ואם אבקש ממנו מחילה אני בטוח שהוא ייפגע ויצטער מאוד, מה עושים?
תשובה: קשה כמובן לענות מרחוק, בלי להכיר את התמונה מקרוב, על כן אענה באופן כללי: א] אם על פי הדין התקיימו כל תנאי היתר לשון הרע לתועלת, אין צורך לבקש מחילה כלל. ב] אם היה אסור לספר, אולם הסיפור לא הוסיף נזק, גם אין צורך לבקש מחילה, ורק לעשות תשובה בין אדם לקונו. ג] אם הסיפור היסב נזק, יש לבקש מחילה, אולם לא באופן שיוסיף פגיעה חלילה, אלא למשל להתקשר קודם יום כיפור לאחל שנה טובה ולבקש מחילה באופן כללי אם אירע משהו ביחסי העבודה.
שאלה: נהג מונית אמר לי על נהגי התחנה המתחרה, שהרבה מהם גרושים, כי הם עובדים בלי גבול ולא הולכים הביתה. לא קיבלתי את זה בליבי. זו השעה שלי של שמירת הלשון. נכשלתי?
תשובה: אם היתה אפשרות לא לשמוע, יש בכך איסור שמיעת לשה""ר. אך אם הנהג אמר את דבריו, ולא היתה אפשרות שלא לשמוע, אין בכך שום איסור.
שאלה: במסגרת עבודתי אני מגיעה מידי פעם לכיתות הנמוכות בבתי ספר שונים, לאחרונה הגעתי לכיתה שבה המורה התנהגה בצורה מזעזעת, צעקה על הילדות וכו', האם מותר לי לדווח על הממונים עליה על ההתנהגות החריגה.
תשובה: יש לברר האם מדובר במקרה חד פעמי או בדבר קבוע [אפשר אולי לברר אצל המחנכת], אם מדובר בדבר חד פעמי אין לעשות דבר. אם הדבר קבוע, יש לנסות להוכיחה קודם [מסתבר שכדאי לשלוח מכתב אנונימי כביכול בשם אחד ההורים ולהבהיר שאם הדבר ימשיך נאלץ להודיע על כך לממונים עליה]. אם למרות כן הדבר ימשך צריך לדווח על כך, אולם יש ליזהר מאוד בתנאי היתר סיפור לתועלת, א. לכוון אך ורק לתועלת ולא עם חשבונות אישיים חלילה. ב. לא להגזים, ולספר אך ורק את הנצרך.
שאלה: יש לי חברה שמכירה כל מיני ילדים מוגבלים, ויש לה איתם קשר, ומידי פעם היא מספרת לי עליהם – במה בדיוק הם חולים, וגם סתם דברים, עם שמות. האם זה עלול להיות לשה""ר, כי הרי אסור לספר על מחלה של אדם? אך מצד שני זה לא דבר שניתן להסתיר, כיון שאלו מחלות שמבחינים בהם מיד כשרואים את הילד.
תשובה: הדבר תלוי האם הדיבור יכול להזיק להם, ולכאורה בדרך כלל אין חשש בדבר.
שאלה: סיפרתי על נהג מונית שלקח ממני קצת יותר כסף בלי הצדקה. השומעת לא יכולה לדעת באיזה נהג מדובר. האם נכשלתי בלשון הרע?
תשובה: מכיון שהשומעת איננה יודעת באיזה נהג מדובר, אין בסיפור משום לשה""ר. (אלא אם כן חברת המוניות מתגנה בעיניה).
שאלה: אני עובדת במשרד גדול, ישנם פעמים שאין עבודה בשטח מבחינת המעסיק, האם מותר לי במצבים כאלה להעביר כרטיס כדי להירשם שנכנסתי ואח"כ להעדר מהעבודה, ולחזור אחרי כמה שעות?
תשובה: בלי רשות מפורשת מהמעסיק אסור לעשות כך.
שאלה: נתבקשתי לכתוב תצהיר לבית משפט, ולפרט בו דברים שנעשו על ידי אחד העובדים בעסק, באם אעשה כן אצטרך לפרט התנהלויות לא תקינות מבחינה ממונית שהייתי עד להם, וגרמו נזקים לאחרים. האם מותר לי לכתוב את התצהיר ולהגישו לבית המשפט?
תשובה: יש להמנע מכתיבת התצהיר [על אף שמצוה להציל עשוק מיד עושקו, מכל מקום כיון שעל פי דין תורה אי אפשר להוציא ממון בעד אחד, וגם בהרבה מקרים בית המשפט מחייב יותר ממה שהיו מחייבים בבית דין לפי דין תורה, על כן אין להתערב בדבר. יעוין בכל זה בחפץ חיים הלכות רכילות כלל ט סעיף ב וסעיף יב
שאלה: במקום עבודתי יש עובדת המשתמשת לרעה לקניית ומכירת מניות דרך האינטרנט במשך שעות רבות ביום. היא מנסה להסתיר זאת מהסביבה על ידי פתיחת מסמכים נוספים, אך ניתן לראות זאת בבירור. האם אני יכולה לרמוז זאת לאחראי על המחשבים, למשל להמליץ בפניו על רכישת תוכנה העוקבת אחרי ביצועי העובדים במחשב וכדומה?
תשובה: צריך להעביר מידע ברמז, באופן שלא ייגרם נזק למפעל, ומאידך לא להזיק לעובד יותר מהנצרך. לכן נראה שעדיף לרמוז לאחראי על המיחשוב לחסום את האינטרנט, או לקנות תוכנה ולהודיע לעובדים שנקנתה תוכנה שכזו, בלי לפרט שם של עובד מסוים.
שאלה: האם מותר להתלונן על רופא שאינו ממלא את תפקידו כראוי [מגיע באיחור של חצי שעה, משוחח שיחות פרטיות בזמן שפציינטים ממתינים, מבלה זמן בלתי סביר בהכנת קפה וכדומה], אם אתלונן עליו בפני המעסיקים – יתכן שהדבר ישפיע על המשך העסקתו. האם הדבר מותר?
תשובה: יש לנסות קודם כל להוכיח את הרופא [כדאי לשלוח מכתב בעילום שם ולהתרות בו], ואם המצב יימשך – מותר להתלונן. רק יש להזהר שלא לעשות זאת בגלל רגשות נקם.
שאלה: אני עובד בחנות, ולפני כמה שבועות שכח אחד הלקוחות לקחת את העודף, האם אני יכול לקחת לעצמי? להעביר לבעל הבית? או לתת לצדקה?
תשובה: יש להעביר לבעל הבית.
שאלה: אני רווקה העובדת במשרד אדריכלים הנמצא בקומת קרקע של בנין מגורים. לעיתים קרובות קורה שבעל המשרד, שהוא אדם חרדי ונשוי המתגורר בבנין, נשאר איתי לבד באותו חדר, והדלת סגורה, אך לא נעולה. יש אפשרות שמישהו יכנס מבחוץ, כמו אשתו, אחד הילדים או לקוח ותיק, אבל בדרך כלל זה לא קורה, אלא רק לפעמים.
תשובה: רצוי מאד להשאיר את הדלת פתוחה מעט.
שאלה: אני עובדת במשרד גדול, ישנם פעמים שאין עבודה בשטח מבחינת המעסיק, האם מותר לי במצבים כאלה להעביר כרטיס כדי להירשם שנכנסתי ואח"כ להעדר מהעבודה, ולחזור אחרי כמה שעות?
תשובה:
בלי רשות מפורשת מהמעסיק אסור לעשות כך.
שאלה: במסגרת עבודתי אני מגיעה מידי פעם לכיתות הנמוכות בבתי ספר שונים, לאחרונה הגעתי לכיתה שבה המורה התנהגה בצורה מזעזעת, צעקה על הילדות וכו', האם מותר לי לדווח על הממונים עליה על ההתנהגות החריגה.
תשובה:
יש לברר האם מדובר במקרה חד פעמי או בדבר קבוע [אפשר אולי לברר אצל המחנכת], אם מדובר בדבר חד פעמי אין לעשות דבר. אם הדבר קבוע, יש לנסות להוכיחה קודם [מסתבר שכדאי לשלוח מכתב אנונימי כביכול בשם אחד ההורים ולהבהיר שאם הדבר ימשיך נאלץ להודיע על כך לממונים עליה]. אם למרות כן הדבר ימשך צריך לדווח על כך, אולם יש ליזהר מאוד בתנאי היתר סיפור לתועלת, א. לכוון אך ורק לתועלת ולא עם חשבונות אישיים חלילה. ב. לא להגזים, ולספר אך ורק את הנצרך.
שאלה: דיברתי לשון הרע על חבר לעבודה, שהיה לקראת פיטורין. דיברתי עם אחראי על המחלקה בעיקר על מנת שידריך את העובד [כיון שהוא לא הסכים לשמוע ממני ייעוץ], אבל לא רק שהוא לא הדריך אותו כראוי, אלא העביר את המידע השלילי להנהלה. אחר כך התברר לי שעמדו לפטר אותו ממילא, רק שהדברים שלי הוסיפו שמן למדורה. אותו עובד אינו יודע שאני העברתי את האינפורמציה המסוימת הזו, שהיתה חלק מהסיבה לפיטוריו, ואם אבקש ממנו מחילה אני בטוח שהוא ייפגע ויצטער מאוד, מה עושים?
תשובה:
קשה כמובן לענות מרחוק, בלי להכיר את התמונה מקרוב, על כן אענה באופן כללי: א] אם על פי הדין התקיימו כל תנאי היתר לשון הרע לתועלת, אין צורך לבקש מחילה כלל. ב] אם היה אסור לספר, אולם הסיפור לא הוסיף נזק, גם אין צורך לבקש מחילה, ורק לעשות תשובה בין אדם לקונו. ג] אם הסיפור היסב נזק, יש לבקש מחילה, אולם לא באופן שיוסיף פגיעה חלילה, אלא למשל להתקשר קודם יום כיפור לאחל שנה טובה ולבקש מחילה באופן כללי אם אירע משהו ביחסי העבודה.
שאלה: אני רווקה העובדת במשרד אדריכלים הנמצא בקומת קרקע של בנין מגורים. לעיתים קרובות קורה שבעל המשרד, שהוא אדם חרדי ונשוי המתגורר בבנין, נשאר איתי לבד באותו חדר, והדלת סגורה, אך לא נעולה. יש אפשרות שמישהו יכנס מבחוץ, כמו אשתו, אחד הילדים או לקוח ותיק, אבל בדרך כלל זה לא קורה, אלא רק לפעמים.
תשובה:
רצוי מאד להשאיר את הדלת פתוחה מעט.
שאלה: אני עובד בחנות, ולפני כמה שבועות שכח אחד הלקוחות לקחת את העודף, האם אני יכול לקחת לעצמי? להעביר לבעל הבית? או לתת לצדקה?
תשובה:
יש להעביר לבעל הבית.
שאלה: האם מותר להתלונן על רופא שאינו ממלא את תפקידו כראוי [מגיע באיחור של חצי שעה, משוחח שיחות פרטיות בזמן שפציינטים ממתינים, מבלה זמן בלתי סביר בהכנת קפה וכדומה], אם אתלונן עליו בפני המעסיקים – יתכן שהדבר ישפיע על המשך העסקתו. האם הדבר מותר?
תשובה:
יש לנסות קודם כל להוכיח את הרופא [כדאי לשלוח מכתב בעילום שם ולהתרות בו], ואם המצב יימשך – מותר להתלונן. רק יש להזהר שלא לעשות זאת בגלל רגשות נקם.
שאלה: במקום עבודתי יש עובדת המשתמשת לרעה לקניית ומכירת מניות דרך האינטרנט במשך שעות רבות ביום. היא מנסה להסתיר זאת מהסביבה על ידי פתיחת מסמכים נוספים, אך ניתן לראות זאת בבירור. האם אני יכולה לרמוז זאת לאחראי על המחשבים, למשל להמליץ בפניו על רכישת תוכנה העוקבת אחרי ביצועי העובדים במחשב וכדומה?
תשובה:
צריך להעביר מידע ברמז, באופן שלא ייגרם נזק למפעל, ומאידך לא להזיק לעובד יותר מהנצרך. לכן נראה שעדיף לרמוז לאחראי על המיחשוב לחסום את האינטרנט, או לקנות תוכנה ולהודיע לעובדים שנקנתה תוכנה שכזו, בלי לפרט שם של עובד מסוים.
שאלה: נתבקשתי לכתוב תצהיר לבית משפט, ולפרט בו דברים שנעשו על ידי אחד העובדים בעסק, באם אעשה כן אצטרך לפרט התנהלויות לא תקינות מבחינה ממונית שהייתי עד להם, וגרמו נזקים לאחרים. האם מותר לי לכתוב את התצהיר ולהגישו לבית המשפט?
תשובה:
יש להמנע מכתיבת התצהיר [על אף שמצוה להציל עשוק מיד עושקו, מכל מקום כיון שעל פי דין תורה אי אפשר להוציא ממון בעד אחד, וגם בהרבה מקרים בית המשפט מחייב יותר ממה שהיו מחייבים בבית דין לפי דין תורה, על כן אין להתערב בדבר. יעוין בכל זה בחפץ חיים הלכות רכילות כלל ט סעיף ב וסעיף יב
שאלה: יש תקופות שבמקום העבודה, אין עומס של עבודה, ובזמן הזה אני עוסקת בענינים אישיים. השאלה האם עלי לעורר עניין זה עם המנהלת, ולומר לה על כך?
תשובה:
אם המנהלת יודעת שיש לך זמנים פנויים [בגדרי הנורמה כנ"ל], אינך צריכה לעורר את הדבר. אולם אם אינה יודעת על כך מוטל עליך לשוחח איתה על הנושא.
שאלה: אני עובדת בניקוד ספרים. לפני כחמש שנים ניקדתי ספר מסוים, איני זוכרת למי. כעת מישהו רוצה לקנות ממני את הספר המנוקד, האם מותר לי למכור את החומר למישהו נוסף?
תשובה:
החומר המנוקד הוא רכושו של המעביד הראשון, ואי אפשר למכרו בשום אופן ללא רשותו.
שאלה: אני עובדת כמזכירה במשרד, ותפקידי הוא לענות לשיחות נכנסות. בכל בוקר כשאני מגיעה לעבודה אני מקדישה 10 דקות לתפילת שחרית, ואחר כך רושמת את שעת הכניסה. שאלתי היא במקרה ובאותם 10 דקות שהתפללתי לא היו שום שיחות טלפון, האם אני יכולה לחשב את הדקות האלו כשעות עבודה?
תשובה:
אם את מתפללת שמונה עשרה וכדומה, באופן שגם אם יהיו שיחות טלפון לא תוכלי להרים, אין לחשב את הזמן הזה כשעת עבודה.
« לחזרה לדף עשה לך רב
