והם הדברים שיש לנו ללמוד מדברי הנביא בפסוקים אלו:
מב. להודיע שעצת ה' היא תקום, ולא תועיל תחבולה להנצל ממנה אם לא על ידי שיחזור האדם בתשובה אל ה', כי אז ינחם על הרעה. ולזה ספר שלא הועיל לאחאב היותו מתחפש ובא במלחמה שלא יפול במה שיעד לו ה' על יד נביאו. ולפי שכבר נתקיימו במיתת אחאב נבואות רבות, כמו שבארנו, אמר 'כדבר ה' אשר דבר', ולא אמר 'כדבר ה' אשר דבר ביד עבדו פלוני'.
מג. להודיע שיש במה שיושפע מצבא השמים מה שהוא כביכול 'מימין' ה', ומה שהוא כביכול 'לשמאלו', וכלל הרעות המסודרות ממנו הם כאילו משמאל ה', מפני היותן בלתי מכוונות בעצמן [-אין הן עיקר התכלית, אלא] הטובות השופעות מהם, הם מכוונות בעצמן.
א. להודיע כי על ידי ההליכה בדרכי ה' ימשכו הטובות, וההפך יקרה למי שסר מאחרי ה', ולכן סיפר כי יהושפט עשה הישר בעיני ה', ונמשכו לו מההשגחות והטובות, ומה שקרה לו מעט מהפחד והרע היה בהתחברו לרשע, מצד הרשע, ומחמת כן היתה עליו אימת מות במלחמת רמות גלעד, ונשברו האניות בהתחברו עם מלך ישראל והתחתנו בו. וכן הובאו בענין זה מעשים רבים מאד המלמדים את הענין החשוב הזה.
ולכן גם כן סיפר שאחזיהו בן אחאב – מפני הפליגו לעשות הרע בעיני ה' ככל חטא אחאב – פשע בו מואב אחרי מות אחאב, ונפל בעד השבכה בעלייתו אשר בשמרון, וחלה מפני זה חליו אשר מת בו, מפני שהיה דורש בבעל זבוב אלהי עקרון. והלך בלא חמדה, כי לא נשאר לו בן שימלוך תחתיו.
