יום שישי
י"ט אדר ב' התשפ"ד
יום שישי
י"ט אדר ב' התשפ"ד

חיפוש בארכיון

הלכות איסורי המזבח, פרק ה, יג

יג) המלח שמולחין בו את כל הקרבנות, משל ציבור היה בא, כמו העצים. ואין היחיד מביא מלח או עצים לקרבנו מביתו. ובשלשה מקומות היו נותנין המלח, בכל מקום היו מולחים חלק אחר, בלשכת המלח, ועל גבי הכבש, ובראשו של מזבח. בלשכת המלח היה המלח שבו היו מולחין את עורות הקדשים [אך המליחה עצמה היתה בלשכות הפרווה, כמבואר בהלכות בית הבחירה (פ"ה הי"ז)], ועל גבי הכבש היו מולחין את האיברים, ובראשו של מזבח היו מולחין את הקומץ, והלבונה, ומנחות הנשרפות, ועולת העוף:

 

אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ, כָּל הָעוֹסֵק בַּתּוֹרָה בַּלַּיְלָה, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מוֹשֵׁךְ עָלָיו חוּט שֶׁל חֶסֶד בַּיּוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר "יוֹמָם יְצַוֶּה ה' חַסְדּוֹ" וּמַה טַעַם יוֹמָם יְצַוֶּה ה' חַסְדּוֹ מִשּׁוּם "וּבַלַּיְלָה שִׁירֹה עִמִּי".