יום חמישי
י"ח אדר ב' התשפ"ד
יום חמישי
י"ח אדר ב' התשפ"ד

חיפוש בארכיון

הלכות בכורות, פרק ח, ט-י

ט) הכניס עשרה טלאים לדיר, והיה מונה והולך, ומת אחד מן המנויין, מונה ומשלים כדרכו, ומקדש את העשירי, אף על פי שאין שם עתה חיים אלא תשעה.
י) היה מונה והולך, ומת אחד מאלו שבתוך הדיר, אלו שכבר נמנו, פטורין, מפני שהמניין הראוי למעשר פוטר אף על פי שלא הפריש עליהן, כמו שביארנו. ואלו שנשארו בתוך הדיר, אם הם פחותים מעשרה, מניחן לגורן אחר, עד שיצטרפו לאחרים. וכן מי שהיו לו ארבעה עשר טלאים, והכניסן לדיר, ויצאו ארבעה, ומנאן בפתח זה, ויצאו ששה ומנאן בפתח אחר, ונשארו שם ארבעה בתוך הדיר, אם יצאו הארבעה הנשארים מן הפתח שיצאו בו הששה, נוטל מהן אחד למעשר, וכולן פטורין, שאותן הארבעה שיצאו תחילה מפתח ראשון מניין הראוי פטרן, שהרי בשעה שיצאו היו בדיר מספיק כבשים כדי למנות מהם עשרה, ואם יצאו אלו הארבעה הנשארים בסוף מן הפתח שיצאו בו הארבעה תחילה, הרי אותם הארבעה שיצאו בתחילה ואותן הששה שיצאו אחריהן בפתח שני, פטורין, כיון שכל אחד מהן נמנה מניין הראוי למעשר, שהרי בשעה שיצאו אותם כבשים נשארו שם בדיר כבשים אחרים להשלים המנין ולעשר. אבל אלו הארבעה שנשארו בסוף, אף על פי שיצאו ונמנו מפתח הראשון, אינו מניין הראוי, לפיכך מצטרפין לגורן אחר. יצאו ארבעה מפתח זה וארבעה מפתח שני, ונשארו שם ששה, אם יצאו הששה מאחד משני הפתחים, נוטל מהן אחד מעשר, וכולן פטורין. ואם יצאו הששה בשני הפתחים, נמצא שמכל פתח יצאו פחות מעשרה, הרי הששה מצטרפין לגורן אחר, והשמונה שיצאו תחילה ארבעה מכאן וארבעה מכאן, פטורין, שכל ארבעה מהן נמנו מניין הראוי להשלים עליו עשרה, ולעשר, שהרי באותה שעה שיצאו הארבעה, ששה היו שם נשארים בתוך הדיר.

 

אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ, כָּל הָעוֹסֵק בַּתּוֹרָה בַּלַּיְלָה, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מוֹשֵׁךְ עָלָיו חוּט שֶׁל חֶסֶד בַּיּוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר "יוֹמָם יְצַוֶּה ה' חַסְדּוֹ" וּמַה טַעַם יוֹמָם יְצַוֶּה ה' חַסְדּוֹ מִשּׁוּם "וּבַלַּיְלָה שִׁירֹה עִמִּי".