קלב. מצוי שמנהל במקום העבודה שואל עובד על אדם אחר המבקש להתקבל לעבודה במקום, ואם הנשאל יודע על חסרון מסוים הנוגע לעבודה המוצעת לו, הדין הוא שמותר וצריך לומר את החיסרון, אבל אך ורק בתנאים הבאים: א. החיסרון ברור וידוע לו היטב, ואינו רק מהשערות או ממידע שאינו מבוסס. ב. לומר רק את החיסרון המסויים, בלי שום פרשנות עצמית העלולה להגדיל את החיסרון. ג. לכוון רק לתועלת. ד. אם המידע יגרום לנזק נוסף לעובד [למשל, שהמעביד יפרסם את המידע במקומות אחרים] אין היתר לומר את החיסרון.
קלג. אם אין אפשרות לעמוד בתנאים הנ"ל, יש לומר 'אני לא מכירה אותה', אבל אין לומר דבר שאינו נכון, העשוי להטעות את המעביד.