יום חמישי
י"ח אדר ב' התשפ"ד
יום חמישי
י"ח אדר ב' התשפ"ד

חיפוש בארכיון

הלכות ט"ו בשבט (ב)

א. מצוה על האדם לאכול מעט מכל מין חדש של פירות פעם בשנה, כדי להראות שחביבה עליו בריאתו של הקב"ה. (משנ"ב שם עפ"י הירושלמי). ופרי שאינו מתחדש משנה לשנה, אלא הוא קיים תמיד, אפילו אם עבר זמן רב שלא אכלו, אינו מברך עליו שהחיינו. (שו"ע סי' רכ"ה ס"ו).

ב. הרואה פרי חדש, שמתחדש משנה לשנה, מברך 'שהחיינו'. אמנם נהגו שלא לברך בזמן הראייה, אלא בשעת האכילה. ומי שכבר אכל את הפרי החדש ולא בירך שהחיינו, אינו יכול לחזור ולברך בפעם הבאה שאוכלו. ואם יש לו אפשרות – יטול פרי חדש ממין אחר, ויברך עליו שהחיינו, ויכוין לפטור גם את המין הקודם שאכל. (שו"ע ומשנ"ב וכה"ח סי' רכ"ה ס"ג)

 

"מֹשֶׁה תִּקֵּן לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל, שֶׁיִּהְיוּ שׁוֹאֲלִין וְדוֹרְשִׁין בְּעִנְיָנוֹ שֶׁל יוֹם, הִלְכוֹת פֶּסַח בְּפֶסַח, הִלְכוֹת עֲצֶרֶת בַּעֲצֶרֶת, הִלְכוֹת חַג בֶּחָג" (מגילה לב.)