יום חמישי
י"ח אדר ב' התשפ"ד
יום חמישי
י"ח אדר ב' התשפ"ד

חיפוש בארכיון

הלכות כיבוד ואם [שנה ב, שופטים, י]

י. היה צריך על שום דבר בעיר ויודע שישלימו חפצו בשביל אביו, אף על פי שיודע דיעשו ג"כ בשבילו, לא יאמר עשו לי בשבילי, אלא יאמר עשו בשביל אבא כדי לתלות הכבוד באביו. ואין להקשות משלמה הע"ה כשבקש להכניס את הארון לק"ק ודבקו שערים, שאמר תחלה אל תשב פני משיחך ולא נענה עד שאמר זכרה לחסדי דוד עבדך ונענה, ואמאי לא אמר מעיקרא זכרה לחסדי דוד עבדך ולא הול"ל אל תשב פני משיחך לבקש בעבורו, דהתם שאני, דשלמה הע"ה ידע מעיקרא דבר זה שלא דבקו השערים אלא בעבור להראות כבודו של דוד הע"ה אביו, כי כבר הבטיחהו הקדוש ברוך הוא בדבר זה בחייו, שאמר לו בחייך איני מודיע ובחיי שלמה בנך אני מודיע, ולכך בכונה מכוונת אמר תחלה כ"ד רננות ואמר אל תשב פני משיחך, שידע שלא יהיה נענה בזה כדי להראות כבודו של אביו שיאמר שיעשה בשביל דוד אביו ויהיה נענה. ואין להקשות מחזקיהו הע"ה במלכים ב' שאמר אנא ה' זכור נא את אשר התהלכתי לפניך באמת ובלב שלם והטוב בעיניך עשיתי, ולא בקש בשביל זכות דוד הע"ה, וכאשר באמת הקדוש ברוך הוא השיב לו אח"כ למעני ולמען דוד עבדי, חדא התם לא היה דוד אביו, ועוד כל דברים אלו לא נאמרו אלא אם מדבר הבן לאחרים כדי להראות כבוד אביו לפני בני אדם, אבל בדברים שמדבר לפני השי"ת לא שייך זה:

וכתב הרב נחלת צבי ז"ל דזה אינו אלא בהיכא דמפרש ואומר עשו בשבילי, אבל אם מבקש בסתם אין צריך שיאמר עשו בשביל אבא, והביא ראיה מרבן גמליאל בבקשתו מרבי יהושע שאמר בתחילה מחול לי ולא אמר עשה בשביל אבא, אלא אח"כ כשלא רצה, ונ"ל דאין מזה ראיה, דהתם ר"ג הוה מסתפק מעיקרא אם יאמר לו עשה בשביל אבא ימחול או לאו, ועיין בש"ך סע"ק ח' שכתב אם הוא מסתפק בדבר הרשות בידו לעשות כמו שירצה ע"ש, ולכן נ"ל דאם יודע שיעשו בשביל אביו אפילו מבקש סתם צריך שיאמר עשו בשביל אבא, ועוד י"ל מהך דר"ג אין ראיה, דהתם אמר בתחילה מחול לי בתורת הודאה שאומר לו אני מודה דנענתי לך וצריך אני לומר לך מחול לי, ואח"כ התחיל בדברי בקשה וביקש תחילה בשביל כבוד אביו ולא בקש בשביל כבודו: