יום שישי
י"ט אדר ב' התשפ"ד
יום שישי
י"ט אדר ב' התשפ"ד

חיפוש בארכיון

הלכות מעילה, פרק ב, א-ב

א) קדשים קלים, אין מועלין בהן עד שיזרק הדם על המזבח, נזרק הדם, מועלין באימוריהן – בחלקי הקרבן הקרבים על גבי המזבח, עד שיצאו לבית הדשן להשרף [שכבר נעשתה מצוותו], שהרי הן לאשים. ואין מועלין בדבר הנאכל – בחלקי הקרבן הנאכלים, כמו שביארנו, שאין מעילה בדבר המותר באכילה אפילו למקצת אנשים. אפילו אם העלה את האימורין שלהן למזבח קודם זריקה, אין מועלין בהן, עד שיזרק הדם. הוציא אימוריהן לחוץ קודם זריקה, אין מועלין בהן עד שיזרק הדם, אבל לאחר שנזרק הדם, אף על פי שעדיין הן בחוץ ולא החזירן, מועלין בהן, שהזריקה מועלת ליוצא, בין להקל בין להחמיר.

ב) כל קדשי קדשים מועלין בהן משהוקדשו, עד שיזרק הדם. נזרק הדם, מועלין בהן בדבר שכולו לאשים, עד שישרף ויצא לבית הדשן, שכבר נעשתה מצוותו. ואין מועלין בדבר הנאכל, ואפילו נאכל רק לכהנים, וכמו שביארנו.

 

אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ, כָּל הָעוֹסֵק בַּתּוֹרָה בַּלַּיְלָה, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מוֹשֵׁךְ עָלָיו חוּט שֶׁל חֶסֶד בַּיּוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר "יוֹמָם יְצַוֶּה ה' חַסְדּוֹ" וּמַה טַעַם יוֹמָם יְצַוֶּה ה' חַסְדּוֹ מִשּׁוּם "וּבַלַּיְלָה שִׁירֹה עִמִּי".