יום שישי
י"ט אדר ב' התשפ"ד
יום שישי
י"ט אדר ב' התשפ"ד

חיפוש בארכיון

הלכות פסולי המוקדשין, פרק ו, י-יא

י) בהמת תודה שנתערבה בתמורתה – בבהמה שהוקדשה כתמורה לתודה, שהדין הוא ששתיהן קדושות, אך רק התודה עצמה טעונה הבאת חלות ולא תמורתה, שתיהן תקרבנה, ויניף הלחם [החלות הבאות עם התודה] עמהן, אף שאין ידוע איזו מהן היא התודה הטעונה לחם. וכן אם נתערבה תודה בשאר זבחים, אף על פי שקרבה תודתו, ירעו הכל עד שיפול בהן מום, ויביא בדמי היפה שביניהן תודה אחרת, ואין תודה זו טעונה לחם, ויביא בדמי היפה שביניהן זבח אחר.

יא) נתערבה התודה באיל נזיר, כיון שזמן אכילתם שוה, שתיהם תקרבנה, ויניף הלחם עמהן – יניף עמהם את חלות התודה ואת סל המצות הבא עם איל הנזיר, ואף שלא ידוע מי קרבן התודה ומי איל הנזיר.

 

אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ, כָּל הָעוֹסֵק בַּתּוֹרָה בַּלַּיְלָה, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מוֹשֵׁךְ עָלָיו חוּט שֶׁל חֶסֶד בַּיּוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר "יוֹמָם יְצַוֶּה ה' חַסְדּוֹ" וּמַה טַעַם יוֹמָם יְצַוֶּה ה' חַסְדּוֹ מִשּׁוּם "וּבַלַּיְלָה שִׁירֹה עִמִּי".