יום חמישי
י"ח אדר ב' התשפ"ד
יום חמישי
י"ח אדר ב' התשפ"ד

חיפוש בארכיון

הלכות פסולי המוקדשין, פרק ז, יא-יב

יא) חטאת העוף הבאה על הספק, כגון אשה שהיא ספר יולדת, ונודע שהיא חייבת בה ודאי, אם עד שלא נמלקה נודע לה, תֵּעָשֶׂה – תוקרב כחטאת ודאית ותאכל. ואם אחר שנמלקה נודע לה, הרי זה גומר הזיית דמה ותמציתו, ותשרף, כדי שלא יאמרו חטאת העוף הבאה על הספק תאכל, שהרי בתחלה על ספק באה.

יב) ואם נודע לה שאינה חייבת בה כלל, כגון שהתברר לה שלא היתה זו לידה המחייבת כלל, מאחר שנמלקה, הרי זו תקבר.

 

אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ, כָּל הָעוֹסֵק בַּתּוֹרָה בַּלַּיְלָה, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מוֹשֵׁךְ עָלָיו חוּט שֶׁל חֶסֶד בַּיּוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר "יוֹמָם יְצַוֶּה ה' חַסְדּוֹ" וּמַה טַעַם יוֹמָם יְצַוֶּה ה' חַסְדּוֹ מִשּׁוּם "וּבַלַּיְלָה שִׁירֹה עִמִּי".