א) שתי הלחם, ולחם הפנים, ועומר התנופה, שהוסיף במדתן או חסר כל שהוא, פסולות.
ב) חלות תודה, ורקיקי נזיר, שחסרו עד שלא [-קודם ש]נזרק דם הזבח [-קרבן התודה או איל הנזיר], פסולין. ואם חסרו משנזרק דם הזבח, כשירין.
ג) וכן שתי הלחם שחסרו עד שלא נזרק דמן של כבשים [המוקרבים עמהם], פסולין. משנזרק דמן, כשירים.