יום חמישי
י"ח אדר ב' התשפ"ד
יום חמישי
י"ח אדר ב' התשפ"ד

חיפוש בארכיון

הלכות תפילה [שנה א, בא, ו-ז]

ו. היתה ערוה כנגדו, והחזיר פניו ממנה עם כל גופו, עד שנעשית מאחוריו או מן הצד, מותר לקרות, ואף על פי שהוא סמוך לה, כי בערוה בראיה תלה הכתוב, דלא אסר אלא ערוה הנראית. אמנם אם הערוה כנגדו ועצם עיניו, או שהוא סומא, או בלילה בחשך ואפלה, שאין רואה אותה, אסור לקרות, דלא נאמר לא 'תראה', אלא אמר לא 'יראה'. ואם רואה את הערוה דרך זכוכית שבחלון, אפילו היא בבית אחר שהוא רשות אחר, אסור לקרות, דבראיה תלה הכתוב, והרי היא נראית לפניו:

ז. מותר להרהר בדברי תורה כשהוא ערום, ואפילו כנגד ערוה אחרת גם כן מותר להרהר, שנאמר ערות דבר, דיבור אסור, הרהור מותר. ומכל מקום אסור לשמוע ברכה מחבירו, שהוא צריך לצאת בשמיעה זו ידי חובתו, דאיך נאמר 'שומע כעונה', והרי הוא ערום שאינו יכול לברך בעצמו. ולכן, ההולכים לטבילה ומהרהרים איזה כונות בשעת טבילה, מותר, ובלבד שלא יוציאו מפיהם איזה פסוק או דבר תורה, מאחר שהם ערומים, אבל ודוי יוכל להתודות שם בעודו ערום במקוה, אפילו דהמים צלולים ולבו הוא תוך המים שהוא עם ערותו במכסה אחד: