יום שישי
י"ט אדר ב' התשפ"ד
יום שישי
י"ט אדר ב' התשפ"ד

חיפוש בארכיון

הלכות תפילה [שנה א, ויגש, יד-טו]

יד. שירת הים יאמר בשמחה ובנעימה, כאילו עומד בתוך הים בשעת הנס, ובזה תהיה מסוגלת לכפרת עונותיו. ויאמר 'מי כמוך' הראשון בכ"ף רפויה, ו'מי כמוך' השני בכ"ף דגושה. וכן 'ידמו כאבן', הכ"ף דגושה, שלא יהיה נראה כאומר 'ידמוך אבן' ח"ו. גם יפסיק בין 'במים' ובין 'אדירים', כי תיבת 'אדירים' נאמרה על המצרים. גם 'עם זו גאלת', הגימ"ל דגושה, ואף על פי שאין כן משפט הדקדוק, לפי שהרפויה משתמש לשון צואה, כמו לחם מגואל. וכן יזהר גם כן באומרו 'כי גאה גאה, שהגימ"ל תהיה דגושה. ובפסוק 'השם ימלוך' יאמר ב' פעמים מקרא ואחד תרגום, כנזכר בספר הכוונות:

טו. שבח ברכת ישתבח הוא עצום ונורא, ויש אומרים שתקן אותו אברהם אבינו ע"ה, ויש אומרים תחלתו תקנו שלמה המלך ע"ה, והברכה עצמה תיקן אברהם אבינו ע"ה. ואלו י"ג שבחים של שיר ושבחה וכו' הם כנגד י"ג מידות אל רחום וגו', וצריך לאומרם בנעימה כמסדר שבחו של מלך. לכך לא יאמר אותם בנשימה אחת כמנהג קצת בני אדם. ומצאתי כתוב שימנה אותם באצבעותיו, והוא דבר נכון ויציב וכך אני נוהג. ולענין עניית קדיש וקדושה וכיוצא באמצע ברכת ישתבח, דינו כאשר כתבתי לעיל בברכה של ברוך שאמר. אמנם צריך ליזהר שלא יביא עצמו לידי הפסק בקדיש וקדושה וכיוצא בתוך י"ג שבחים של שיר ושבחה, אלא אם רואה שהצבור מגיעים לומר כך, ימתין עד שיענה עמהם ואחר כך יתחיל בי"ג שבחים. ואם בא לו הדבר פתאום בתוך י"ג שבחים שמוכרח להפסיק, אז אחר שיענה הקדיש וכיוצא, יחזור ויתחיל מתחילתם שיחזור לומר כי לך נאה ה' אלוקינו ואלוקי אבותינו שיר ושבחה וכו'. כדי שיאמר הי"ג שבחים בלי הפסק בינתיים: