יום חמישי
י"ח אדר ב' התשפ"ד
יום חמישי
י"ח אדר ב' התשפ"ד

חיפוש בארכיון

הלכות תפילה [שנה א, משפטים, יב]

יב. מי שטעה ולא התפלל מנחה בערב שבת, מתפלל ערבית שתים של שבת, הראשונה לערבית ושניה לתשלומין. ואם טעה ולא התפלל מנחה בשבת מתפלל במוצאי שבת ערבית שתים של חול, ומבדיל בראשונה ואינו מבדיל בשניה, ואם הבדיל בשתיהן או לא הבדיל בשום אחת מהן יצא. אבל אם לא הבדיל בראשונה והבדיל בשניה, אז שניה עלתה לו וראשונה לא עלתה לו, דכיון שלא הבדיל בראשונה גילה דעתו שהתפלל הראשונה לתשלומין וזה לא יועיל, כמ"ש לעיל דאין תשלומין אלא בשניה. וכן אם לא התפלל מנחה בער"ח, מתפלל ערבית שתים בליל ר"ח ומזכיר בשניהם יעלה ויבא. ואם לא הזכיר בראשונה והזכיר בשניה, צריך לחזור ולהתפלל. וכל זה כשעשה כן במזיד, אבל אם עשה בשוגג ששכח ולא הזכיר בראשונה, אין צריך לחזור הן בדין יעלה ויבא הן בדין ההבדלה הנז"ל, וכ"ש אם אומר שבשניה נתכוון בפירוש לתשלומין דאין צריך לחזור. ויש אומרים דהבדלה שאני, דכל שלא פירש בפירוש שהשניה לתשלומין צריך לחזור. ויש מחמירים יותר בהבדלה, דאפילו פירש נמי צריך לחזור. הלכך הדין הוא אם שכח ולא הבדיל בראשונה לא יבדיל בשניה, ואם טעה חוזר תפלת החובה של אותה שעה, אבל של תשלומין הואיל והוכשרה הוכשרה וכנז' בחס"ל:

וכן מי ששכח או נאנס ולא התפלל ערבית ליל ש"ק יתפלל שחרית שתים ויאמר בשתיהן ישמח משה. וה"ה במנחת שבת שיתפלל בשתיהן אתה אחד. זה הכלל, כל תשלומין תהיה כמו תפלת החובה של אותה שעה שמשלים בה. סימן לדבר, אורח שנתאכסן אצל בעה"ב צריך לאכול מה שאוכל בעה"ב ולא יבקש לאכול כפי המאכל שאוכל בביתו: