בהשגחה האישית 

א. הנה כבר הקדמנו, שענין העבודה שנמסרה לאדם, תלוי במה שנבראו בעולם עניני טוב ועניני רע, והושם האדם ביניהם, לבחור לו את הטוב. ואולם, פרטי עניני הטוב רבים הם, וכן פרטי עניני הרע, כי הלא כל מדה טובה מכלל הטוב, והפך זה – כל מדה רעה. דרך משל: הגאוה – אחד מעניני הרע, והענוה – מעניני הטוב. הרחמנות – מעניני הטוב, והפכה – האכזריות. ההסתפקות והשמחה בחלקו – מעניני הטוב, והפכה – מעניני הרע. וכן כל שאר פרטי המדות. והנה שיערה החכמה העליונה כל פרטי הענינים מזה המין, שראויים לימצא וליפול אפשרותם בחוק האנושיות, לפי התכלית העיקרי שזכרנו במקומו, והמציאה אותם בכל בחינותיהם, סיבותיהם ומסובביהם, וכל המתלווה להם, וחקקה אפשרותם באדם, כמו שהתבאר.

ואמנם, כדי שימצאו כל אלה הענינים, הוצרכו מצבים שונים בבני האדם, שכולם יהיו נסיון להם, במה שיתנו מקום לכל פרטי בחינות הרע האלה, ומקום לאדם להתחזק כנגדם ולתפוס בטובות. דרך משל: אם לא היו עשירים ועניים, לא היה מקום שיהיה האדם מרחם ולא אכזרי, אך עתה, הנה ינוסה העשיר בעושרו, אם יתאכזר על העני הצריך לו, או אם ירחם עליו. וכן ינוסה העני, אם יסתפק במועט שבידו ויודה לאלוקיו, או להפך. עוד יהיה העושר לעשיר נסיון, לראות אם ירום בו ליבו, או אם ימשך אחר הבלי העולם ויעזוב עבודת בוראו יתברך, ואם עם כל עושרו יהיה עניו ונכנע, ומואס בהבלי העולם, ובוחר בתורה ועבודה, וכן כל כיוצא בזה.