יום חמישי
י"ח אדר ב' התשפ"ד
יום חמישי
י"ח אדר ב' התשפ"ד

חיפוש בארכיון

חלק ב, פרק ד, א-ב1

בענין ישראל ואומות העולם

א. מן הענינים העמוקים שבהנהגתו יתברך שמו, הוא ענין ישראל ואומות העולם. שמצד טבע האנושי – נראה היותם שוים באמת, ומצד עניני התורה הם שונים שינוי גדול, ונבדלים כמינים מתחלפים לגמרי. והנה, עתה נבאר בענין זה ביאור מספיק, ונפרש מה שבו מתדמים זה לזה, ומה שבו מתחלפים זה מזה.

ב. אדם הראשון קודם חטאו, היה במצב עליון מאד ממה שהוא האדם עתה, וכבר ביארנו ענין זה בחלק א' פרק ג (ז-ח), ומדרגת האנושיות לפי המצב ההוא היתה מדרגה נכבדת מאד, ראויה למעלה רמה נצחית, כמו שזכרנו. ואילו לא היה חוטא, היה משתלם, ומתעלה עוד עילוי אחר עילוי. והנה, באותו המצב הטוב היה לו להוליד תולדות, מספר משוער מחכמתו יתברך שמו, על פי אמיתת מה שראוי לשלמות הנהנים מטובו יתברך שמו, והיו כולם נהנים עימו בטוב ההוא.

ואמנם, התולדות האלה שהיה ראוי שיוליד, נגזרו ושוערו מלפניו יתברך שמו, משוערים בהדרגות מיוחדות, פירוש, שיהיה בהם ראשיים ונטפלים, שרשים וענפים, נמשכים זה אחר זה בסדר מיוחד כאילנות וענפיהם, ומספר האילנות ומספר הענפים הכל משוער בתכלית הדקדוק.

 

"לְמַעַן אֲשֶׁר יְצַוֶּה אֶת בָּנָיו וְאֶת בֵּיתוֹ אַחֲרָיו וְשָׁמְרוּ דֶּרֶךְ ה' לַעֲשׂוֹת צְדָקָה וּמִשְׁפָּט"