חלק ג, פרק ב, ב
בענין הפעולה בשמות ובכישוף
ב. ואמנם, גזרה החכמה העליונה, שיהיה עוד לכוחות הפועלים בגשמים, מציאות פעולה שלא כסדר ההשתלשלות, דהיינו שיפעלו הם עצמם בגשמיות, פעולות מתיחסות לחוקם, ולא לחוק הגשמיות, והם פעולות – ישתנו בם הגשמיים מטבעם התמידי.
והנה ניתן לאדם יכולת שישתמש מן הנמצאות על הדרך הזה, כמו שניתן יכולת להשתמש מהם על הדרך הטבעי, ובאותו הענין עצמו שניתן לו ההשתמשות בדרך הטבעית, פירוש, כי כמו שאין ההשתמשות בדרך הטבעית מוחלטת ברצונו של האדם, אלא מוגבלת לחוקי הטבע, כי לא יוכל להשתמש בדרכים הטבעיות אלא בדרכים ידועים ובגבולים מיוחדים, כי הנה לא יוכל לחתוך אלא בסכין וכיוצא בו, ולא יוכל לעלות אלא על ידי סולם, ולא יוכל לדחוק אלא הדברים הרכים, וכל כיוצא בזה, כן השימוש הרוחני לא ניתן לו אלא בגבולים ידועים ובדרכים מיוחדים, כפי מה שראתה החכמה העליונה היותו נאות.