יום חמישי
י"ח אדר ב' התשפ"ד
יום חמישי
י"ח אדר ב' התשפ"ד

חיפוש בארכיון

חלק ג, פרק ה, ד

בהבדל שבין נבואת כל הנביאים לנבואת משה רבינו

 ד. ואמנם, ראייתם של הנביאים היא כמי שרואה באספקלריא (-מראה) שבו רואים את הנושאים המצטיירים, אך אינם רואים בבירור כמי שרואה את חברו לפניו, ולא כמי שרואה באספקלריא אחת, אלא כמי שרואה מתוך אספקלריות רבות, שנעתק בהן הציור מזו לזו, אך הנראה הוא אחד ודאי, ותנועותיו – נראות מתוך אספקלריות, אף על פי שאין מביטים אליו באורח מישור. ולא עוד, אלא שאין ראייתם אלא כמי שרואה מתוך אספקלריא בלתי מצוחצחת, שאי אפשר לו לראות הנושא בבירור גמור, כך אי אפשר להם לראות הכבוד – אפילו אחר כל העתקי הציורים הללו – בבירור, אף על פי שמה שרואים, באמת הוא כבודו יתברך, ואין בזה ספק אצלם כלל, וגם בכל זה יש מדרגות רבות והבדל בין נביא לנביא, שיש שאספקלריא שלו מצוחצחת משל חבירו, ומשיג ביותר בירור. ואולם הנביא המשיג כל זה, משיג הענין לאמיתו, דהיינו – כי הנה מתברר אצלו שהמתגלה ומתוודע אליו הוא הבורא יתברך שמו, ומשיג ענין האספקלריא, מציאותו וסודו, ומשיג ומשכיל ההשכלות הנשפעות לו, באמת ובבירור, וכמו שזכרנו למעלה בפרק שלישי. ואמנם, כמו שהתוודע הכבוד אליו הוא על ידי כל העתקי הציור האלה, כן הידיעות המגיעות לו, הם על ידי חידות ומשלים, ובדרך החלום, שהוא האמצעי שעל ידו הנבואה מגעת, וכמו שזכרנו למעלה.

 

 

"לְמַעַן אֲשֶׁר יְצַוֶּה אֶת בָּנָיו וְאֶת בֵּיתוֹ אַחֲרָיו וְשָׁמְרוּ דֶּרֶךְ ה' לַעֲשׂוֹת צְדָקָה וּמִשְׁפָּט"