יום שישי
י"ט אדר ב' התשפ"ד
יום שישי
י"ט אדר ב' התשפ"ד

חיפוש בארכיון

חלק ד, פרק ח, ד

חלק רביעי – בעבודת בוראינו

פרק שמיני – במצוות הזמנים

ד. אך ענין השופר בראש השנה הוא, כי הנה ביום זה הקדוש ברוך הוא דן את כל העולם כולו, ומחדש את כל המציאות בבחינת הסיבוב החדש, דהיינו השנה החדשה, והנה נסדרים הסנהדראות ונערך הדין על כל היצור כפי סדרי הדין העליון, וכמו שזכרנו בחלק שני, והקטגור מזדמן לקטרג כפי עוונותיהם של בני האדם, והנה ציונו הקדוש ברוך הוא לתקוע בשופר, והכוונה בו להמשיך ההנהגה ברחמים ולא בתוקף הדין, ולערבב הקטגור שלא יקטרג. והנה, כבר ביארנו בחלק שני, שכמו שאין מידת הדין נותנת שיגיע טוב לבני האדם אם לא יזכו לו, כן מחוק המשפט עצמו הוא, במעשים מן המעשים שיעשו בני האדם, בהיגמלם הגמול הראוי להם לפי ענינם, שיונהג עמהם בכלל דינם ברחמים ובחמלה, ולא ידוקדק עליהם בדקדוק גמור, וכענין מה שאמרו חז"ל, 'כל המעביר על מידותיו מעבירין לו על כל פשעיו', כי הרי זו מדה כנגד מדה, כמו שהוא מוותר כך יוותרו לו, ונמצא שמתנהגים עמו ברחמים, וזה עצמו מידת משפט. ואמנם לא המעשה הזה לבד יגמל על דרך זו, אלא כל מעשה שתגזור החכמה העליונה עליו היותו ראוי ליגמל כך, יגמל כך. ומכלל זה מצווה זו של תקיעת שופר, שנצטוו בה ישראל להיות ממשיכים עליהם ההנהגה ברחמים, וכשישמרו אותה כראוי, זה יהיה הפרי שילקטו ממנה.

ואמנם, פרט הענין, היחס אשר לתקיעת השופר עם המשכת הרחמים, תלוי בשרשי ההנהגה ויסודותיה כפי הדברים האמיתיים שלה, והכוונה בזה באמת, לעורר את אבות העולם להתחזק בזכותם, לעורר את הרחמים ולפייס את מידת הדין, ולהגביר הטוב על הרע, ולכפות כוחות הרע, וליטול הכח מהמקטרגים, ולהתכוון שישתמש האדון ברוך הוא מרוממותו להנהיג בשליטת יחודו, ולעבור על פשע, וכל זה על ידי מצוה זאת, כשתתחבר עמה תשובתם של ישראל כראוי. ופרטי על ענין זה, כפי פרטי התיקון בדרכיו.

 

"לְמַעַן אֲשֶׁר יְצַוֶּה אֶת בָּנָיו וְאֶת בֵּיתוֹ אַחֲרָיו וְשָׁמְרוּ דֶּרֶךְ ה' לַעֲשׂוֹת צְדָקָה וּמִשְׁפָּט"