יום חמישי
י"ח אדר ב' התשפ"ד
יום חמישי
י"ח אדר ב' התשפ"ד

חיפוש בארכיון

ליקוטי חפץ חיים (ה)

חומת הדת  /  פרק י'

כפי שהתבאר, התורה היא מליצת יושר על האדם תמיד, ודרשו חז"ל את המזמור 'אשת חיל' על התורה, וזה פירוש הפסוק 'גמלתהו טוב ולא רע, כל ימי חייה', ולכאורה היה צריך לומר 'כל ימי חייו', אלא שבא הפסוק ללמדנו שגם לאחר מותו של האדם התורה גומלת לו טוב, לעד ולעולמי עולמים, ובכל הטובות שצריך להם האדם. וילמד מכך האדם כמה עליו להדבק בתורה בעולם הזה, מאחר וסופו שיצטרך שהיא תגמול לו טובה.

ולכן אנו אומרים בסיום מסכת 'הדרן עלך והדרך עלן, דעתן עלך ודעתך עלן' וכו', להורות לנו בבירור שאנו מבקשים מהתורה שלא תשכח אותנו מלהמליץ עלינו טובה, לא בעולם הזה ולא בעולם הבא.

 

"וְהָאֱמֶת בִּלְתִּי שׁוּם סָפֵק כְּלָל, שֶׁאִם הָיָה הָעוֹלָם כּוּלוֹ מִקָּצֶה עַד קָצֵהוּ פָּנוּי חַס וְשָׁלוֹם אַף רֶגַע אֶחָד מַמָּשׁ מֵהָעֵסֶק וְהִתְבּוֹנְנוּת שֶׁלָּנוּ בַּתּוֹרָה, כְּרֶגַע הָיוּ נֶחְרָבִים כָּל הָעוֹלָמוֹת, עֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים, וְהָיוּ לְאֶפֶס וָתֹהוּ חַס וְשָׁלוֹם". (נפש החיים)