יום שישי
י"ט אדר ב' התשפ"ד
יום שישי
י"ט אדר ב' התשפ"ד

חיפוש בארכיון

ליקוטי חפץ חיים (יז)

מכתבי החפץ חיים  /  מכתב מ"ז

הנה כשיבוא האדם לעתיד לבא לפני בית דין של מעלה, יאמרו לו 'ערוך מקרא שקראת ומשנה ששנית', ובודאי האיש הנבון שהשתדל בימי חייו לעסוק בתורה, יקבל שכרו מושלם, ועליו נאמר 'מה רב טובך אשר צפנת ליראיך'. אבל מה יעשה אדם שלא שם ליבו לתורה בעודו חי, ולא השתדל לרכוש לו כלל ידיעת התורה, איזה פנים יהיה לו בפני בית דין של מעלה? ואפילו אם יהיו לו זכויות רבות, לא יועילו לו כל אלו לקום לתחיית המתים ולחיות חיי עולם, כיון שרק זכות לימוד התורה מועילה לכך. ואפילו אם יש לו אב תלמיד חכם, לא יוכל לעזור לו, כי אמרו חז"ל שרק הבן מזכה את אביו, אבל האב אינו מזכה את בנו, ואפילו אברהם אבינו אינו יכול להציל את ישמעאל, ולא יצחק מציל את עשיו. וגם אם תמך מידי פעם בלומדי תורה, אם לא עשה כן בקביעות אי אפשר לסמוך על כך כדי לתת לו זכות בלימוד התורה שיכולה להועיל לו לחיות חיי עולם. ולכן יראה האדם בעודו חי להכין לעצמו צידה לדרך בלימוד התורה ותמיכה בעוסקים בה, כדי שיזכה לחיות חיים נצחיים לעתיד לבוא.

 

"וְהָאֱמֶת בִּלְתִּי שׁוּם סָפֵק כְּלָל, שֶׁאִם הָיָה הָעוֹלָם כּוּלוֹ מִקָּצֶה עַד קָצֵהוּ פָּנוּי חַס וְשָׁלוֹם אַף רֶגַע אֶחָד מַמָּשׁ מֵהָעֵסֶק וְהִתְבּוֹנְנוּת שֶׁלָּנוּ בַּתּוֹרָה, כְּרֶגַע הָיוּ נֶחְרָבִים כָּל הָעוֹלָמוֹת, עֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים, וְהָיוּ לְאֶפֶס וָתֹהוּ חַס וְשָׁלוֹם". (נפש החיים)