יום שישי
י"ט אדר ב' התשפ"ד
יום שישי
י"ט אדר ב' התשפ"ד

חיפוש בארכיון

ליקוטי חפץ חיים (לג)

חז"ל דרשו את הפסוק 'כי דבר ה' בזה' על מי שיש לו פנאי לעסוק בתורה, ואינו עוסק. והטעם לכך, כי ראוי לאדם להתבונן בקדושת התורה, שהקב"ה בכבודו ובעצמו ירד על הר סיני להוריש לנו את התורה, ואיך האדם פוטר את עצמו מלעסוק בה, אין זה אלא כיון שאין התורה חשובה בעיניו, והרי הוא מבזה בכך את דבר ה'.

וכאשר יתבונן האדם בעצמו, יראה שכמה וכמה פעמים בשבוע, ואולי אפילו כמה פעמים ביום, יש לו פנאי לעסוק בתורה, ומתעצל ונמנע מלעסוק בה. ומאד צריך להזדעזע מכך, ולחשוש פן לעתיד לבוא יכנו אותו כ'מבזה את דבר ה". אך האיש הנלבב יתן ליבו לכך, ואז אשריו ואשרי חלקו, בזה ובבא.

 

"וְהָאֱמֶת בִּלְתִּי שׁוּם סָפֵק כְּלָל, שֶׁאִם הָיָה הָעוֹלָם כּוּלוֹ מִקָּצֶה עַד קָצֵהוּ פָּנוּי חַס וְשָׁלוֹם אַף רֶגַע אֶחָד מַמָּשׁ מֵהָעֵסֶק וְהִתְבּוֹנְנוּת שֶׁלָּנוּ בַּתּוֹרָה, כְּרֶגַע הָיוּ נֶחְרָבִים כָּל הָעוֹלָמוֹת, עֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים, וְהָיוּ לְאֶפֶס וָתֹהוּ חַס וְשָׁלוֹם". (נפש החיים)