יום חמישי
י"ח אדר ב' התשפ"ד
יום חמישי
י"ח אדר ב' התשפ"ד

חיפוש בארכיון

ליקוטי חפץ חיים (ל)

שמירת הלשון  /  שער ג, פרק ד

אמרו חז"ל, כשם ששכר לימוד התורה גדול יותר מכל המצוות, כך עונש ביטול תורה קשה מכל העוונות. ובכל יום ויום בת קול יוצאת מהר חורב, ומכרזת ואומרת 'אוי להם לבריות מעלבונה של תורה', כי באמת זהו עלבון גדול לתורה, אשר שורש קדושתה גבוה מכל העולמות, כאשר בני אדם קרוצי חומר נמנעים מלעסוק בה.

וישים האדם אל ליבו, אילו היו מזכים אדם שפל לעבוד לפני מלך רם ונישא, בעבודה שכל גדולי המלכות עוסקים בה, הרי בודאי היה אותו אדם שמח שמחה עצומה עד אין תכלית, גם אם לא היה מקבל על כך שום שכר. ועל אחת כמה וכמה צריך האדם לשמוח כשהוא זוכה ללמוד את תורת ה', שכל מלאכי מעלה משתעשעים בה תמיד, וכל הצדיקים בגן עדן עוסקים בה, ובודאי שלא ימנע מלעסוק בה.

 

"וְהָאֱמֶת בִּלְתִּי שׁוּם סָפֵק כְּלָל, שֶׁאִם הָיָה הָעוֹלָם כּוּלוֹ מִקָּצֶה עַד קָצֵהוּ פָּנוּי חַס וְשָׁלוֹם אַף רֶגַע אֶחָד מַמָּשׁ מֵהָעֵסֶק וְהִתְבּוֹנְנוּת שֶׁלָּנוּ בַּתּוֹרָה, כְּרֶגַע הָיוּ נֶחְרָבִים כָּל הָעוֹלָמוֹת, עֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים, וְהָיוּ לְאֶפֶס וָתֹהוּ חַס וְשָׁלוֹם". (נפש החיים)