יום חמישי
י"ז ניסן התשפ"ד
יום חמישי
י"ז ניסן התשפ"ד

חיפוש בארכיון

ליקוטי חפץ חיים (מב)

שם עולם  /  חלק ב' פרק ג'

דרכו של היצר הרע היא לרמות את האדם, ולשבש את יכולתו לראות את הדברים באופן הנכון. ולמשל, תמיד יגדיל היצר את מעלותיו של האדם בעיני עצמו ללא שיעור, כדי להכשילו בגאוה, ויקטין בעיניו את חסרונות עצמו. ואילו את מעלותיהם של האחרים יקטין היצר בעיניו, ויגדיל את חסרונותיהם. וכן לענין המצוות והעבירות, יקטין את ערך המצוה בעיניו, כדי שגם כשיקיים האדם את המצוות, לא יעשה זאת בחשק ובשמחה הראויים, ואילו את ההנאה מהעבירה יגדיל בעיניו מאד, כדי שיתפתה לעבור עבירות, ויעשה זאת ברצון ובחשק רב. ולפעמים ירמה היצר את האדם בכך שיגדיל בעיני עצמו את העבירות שעבר, כדי לייאש אותו מלחזור בתשובה ולשוב אל ה', וכן על דרך זו מעוות היצר את הדברים האמיתיים בעיני האדם.

והדרך להינצל מכל השיבושים הללו היא רק על ידי לימוד התורה, כי על התורה נאמר 'מצות ה' ברה מאירת עיניים', ועל ידי האור שבעיני העוסק בתורה מבחין הוא בין האמת לשקר, ואין היצר יכול להטעותו ולהכשילו. ולכן יקפיד האדם להתחזק ולקבוע עיתים לתורה בכל יום, כדי שאורה הבהיר של התורה יאיר לו את דרכו, ואז אשריו ואשרי חלקו.

 

"וְהָאֱמֶת בִּלְתִּי שׁוּם סָפֵק כְּלָל, שֶׁאִם הָיָה הָעוֹלָם כּוּלוֹ מִקָּצֶה עַד קָצֵהוּ פָּנוּי חַס וְשָׁלוֹם אַף רֶגַע אֶחָד מַמָּשׁ מֵהָעֵסֶק וְהִתְבּוֹנְנוּת שֶׁלָּנוּ בַּתּוֹרָה, כְּרֶגַע הָיוּ נֶחְרָבִים כָּל הָעוֹלָמוֹת, עֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים, וְהָיוּ לְאֶפֶס וָתֹהוּ חַס וְשָׁלוֹם". (נפש החיים)