נדחי ישראל / פרק יג
נפסק להלכה בשלחן ערוך שהכל חייבים בלימוד התורה, ואפילו בעל יסורים, זקן מופלג, או עני המחזר על הפתחים, כולם חייבים לקבוע עיתים לתלמוד תורה. וענין הקביעות הוא שיהיו לאדם זמנים מסוימים המיוחדים ללימוד התורה, ולא יבטלם בשום אופן, ואפילו אם הוא חושב להרויח הרבה, אלא אם כן הוא אנוס בדבר. ולא לחינם נמשלה התורה ללחם, אלא כדי ללמדנו, שכשם שהלחם מחזק את האדם, ואם לא יאכלנו כמה ימים נחלש ליבו, כך ממש לימוד התורה מחזק את נפשו הקדושה של היהודי, ואם לא ילמד יום אחד – תחלש נפשו, וכל שכן אם לא ילמד כמה ימים, ולכן צריך האדם להזהר מאד ולעשות כל שביכולתו שלא לבטל את קביעותו מלימוד התורה אפילו יום אחד.
