יום שישי
י"ט אדר ב' התשפ"ד
יום שישי
י"ט אדר ב' התשפ"ד

חיפוש בארכיון

מסכת בבא בתרא, פרק ה, שיעור 155

גמרא

שנינו במשנה, 'המוכר את החמור, לא מכר כליו. נחום המדי אומר, מכר כליו', אָמַר עוּלָא, מַחֲלֹקֶת זו של תנא קמא ונחום המדי, היא רק בְּשַׂק, וְדִסְקִיָא, שהם כלים העשויים למשא, שנותנים בתוכם חפצים וסחורות ומניחים אותם על החמור, וְכוּמְנֵי, שזהו כלי מיוחד שיושבת בו האשה, כיון שאין דרכה לרכב על החמור, וטעם מחלוקתם, דְּתַנָּא קַמָּא סָבַר, סְתָם חֲמוֹר לִרְכִיבָה עוֹמֵד, ולא למשא, ולכן כלים אלו המשמשים למשא, אינם בכלל המכירה, וְאילו נַחוּם הַמָּדִי סָבַר, סְתָם חֲמוֹר גם לְמַשְׂאוֹי עוֹמֵד, ולכן אף כלים אלו נמכרים עמו. אֲבָל אֻכָּף וּמַרְדַּעַת, המשמשים לרכיבה על החמור, דִּבְרֵי הַכֹּל קָנָה, כיון שלדברי הכל עיקר שימושו של החמור הוא לרכיבה (רשב"א).

וְאִיבַּעְיָא לָן – והסתפקה הגמרא, הַאי שַׂק וְדִסְקִיָא וְכוּמְנֵי, דְּאִיפְלִיגוּ בְּהוּ – שנחלקו בהם רַבָּנָן וְנַחוּם הַמָּדִי אם הם בכלל המכירה או לא, בְּעוֹדָן עָלָיו מַחֲלֹקֶת – האם מחלוקתם היא כאשר כלי משא אלו נמצאים על גבי החמור בשעת המכירה, אֲבָל בְּשֶׁאֵין עוֹדָן עָלָיו, מוֹדֶה לְהוּ נַחוּם הַמָּדִי לְרַבָּנָן דְּאֵינָן מְכוּרִין. אוֹ דִּילְמָא – או שמא נאמר, בְּשֶׁאֵין עוֹדָן עָלָיו מַחֲלֹקֶת – שמחלוקתם היא באופן שאין הכלים נמצאים על החמור בשעת המכירה, אֲבָל כְּשֶׁעוֹדָן עָלָיו בשעת המכירה, מוֹדוּ לֵיהּ רַבָּנָן לְנַחוּם הַמָּדִי דִּמְכוּרִין. ומוסיפה הגמרא צד שלישי בספק זה, אוֹ דִּילְמָא – או שמא נאמר, בֵּין בְּזוֹ בֵּין בְּזוֹ מַחֲלֹקֶת – שמחלוקתם היא בין כשכלי משא אלו נמצאים על גבי החמור, ובין כשאינם עליו. וְלֹא אִיפְּשִׁיטָא – ולא נפשט ספק זה בגמרא, הִלְכָּךְ – ולכן, להלכה, בֵּין בְּזוֹ בֵּין בְּזוֹ אנו פוסקים שאֵינָן מְכוּרִין, כיון דְּכָל הַמּוֹצִיא מֵחֲבֵירוֹ, עָלָיו הָרְאָיָה, וכיון שאין לקונה ראיה שכלים אלו כלולים במכירה, שהרי יתכן שבכל האופנים סוברים חכמים שאין הכלים מכורים, אינו יכול להוציאם מיד המוכר.

מבררת הגמרא, מַאי – מה הוא 'כוּמְנֵי', שהתבאר לעיל שהוא אחד מכלי החמור המשמשים למשא ולא לרכיבה. ומבארת, אָמַר רַב פָּפָּא בַּר שְׁמוּאֵל, מֶרְכַּבְתָּא דְּנָשֵׁי, כלומר, כיון שאין דרך האשה לרכב על גבי חמור, משום צניעות, יש כלי מיוחד שבו מושיבים את האשה, ומניחים אותו על גבי החמור.

 

 

"גָּדוֹל מִכּוּלָּם רַב יִצְחָק בְּרַבִּי יַעֲקֹב בֶּן אַלְפַאסִי... חִבֵּר הֲלָכוֹת כְּמוֹ תַּלְמוּד קָטָן, וּמִימוֹת רַב הַאי לֹא נִמְצָא כָּמוֹהוּ גָּדוֹל בְּחָכְמָה." (ספר יוחסין)