יום שישי
י"ט אדר ב' התשפ"ד
יום שישי
י"ט אדר ב' התשפ"ד

חיפוש בארכיון

מסכת בבא בתרא, פרק ו, משנה ז

משנה ז: מִי שֶׁהָיְתָה דֶרֶךְ הָרַבִּים עוֹבֶרֶת בְּתוֹךְ שָׂדֵהוּ, נְטָלָהּ וְנָתַן לָהֶם מִן הַצַּד, מַה שֶּׁנָּתַן נָתַן, וְשֶׁלּוֹ לֹא הִגִּיעוֹ. דֶּרֶךְ הַיָּחִיד, אַרְבַּע אַמּוֹת. דֶּרֶךְ הָרַבִּים, שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה. דֶּרֶךְ הַמֶּלֶךְ, אֵין לָהּ שִׁעוּר. דֶּרֶךְ הַקֶּבֶר, אֵין לָהּ שִׁעוּר. הַמַּעֲמָד, דַּיָּנֵי צִפּוֹרִי אָמְרוּ, בֵּית אַרְבַּעַת קַבִּין:

מִי שֶׁהָיְתָה דֶרֶךְ הָרַבִּים עוֹבֶרֶת בְּתוֹךְ שָׂדֵהוּ, שהחזיקו בה בני אדם רבים לעבור בה תמיד, ותיקנוה לצורך כך, והבעלים שתק בתחילה, והרי זו מחילה והסכמה לכך, ולאחר זמן התחרט ונְטָלָהּ מהם וְנָתַן לָהֶם במקומה דרך אחרת מִן הַצַּד, מַה שֶּׁנָּתַן נָתַן – זכו הרבים בדרך החדשה שנתן להם מן הצד, וְשֶׁלּוֹ לֹא הִגִּיעוֹ – אבל לא זכה בדרך הישנה לעצמו, אלא נשארה היא של הרבים, ויש להם מעתה שתי דרכים בתוך שדהו, כיון שיש מהרבים המעדיפים דרך זו ויש המעדיפים דרך זו, והדין הוא שכל דרך שהחזיקו בה רבים אסור ליחיד לקלקלה או ליטלה לעצמו.

שיעור רוחב דֶּרֶךְ הַיָּחִיד, כגון שמכר אדם לחבירו דרך לעבור בה אל שדהו, הרי היא אַרְבַּע אַמּוֹת. ושיעור רוחב דֶּרֶךְ הָרַבִּים, כגון שהולכים בה רבים מעיר לעיר, שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה. דֶּרֶךְ הַמֶּלֶךְ, אֵין לָהּ שִׁעוּר, שהרי המלך רשאי לפרוץ לו גדר כדי לעשות לו דרך. דֶּרֶךְ הַקֶּבֶר – המלוים את המת ומוליכים אותו לקבורה, אֵין לָהּ שִׁעוּר, כי אף שאין המלוים רשאים לפרוץ גדר, אך רשאים הם להלך על הזרעים, ואינם צריכים לנטות אנה ואנה, ותקנת חכמים היא מפני כבוד המת. הַמַּעֲמָד – מקום שהיו עומדים ויושבים קרובי המת לאחר הקבורה שבע פעמים [כמפורש אופן הדבר במסכת מגילה (פ"ד מ"ג)], דַּיָּנֵי צִפּוֹרִי אָמְרוּ, שיעור מקום זה הוא בֵּית אַרְבַּעַת קַבִּין, והיינו שלשים ושלש אמות ושני טפחים, על חמישים אמה.

 

"אֵין הַגָּלֻיּוֹת מִתְכַּנְּסוֹת אֶלָּא בִּזְכוּת הַמִּשְׁנָיוֹת. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הוֹאִיל וְאַתֶּם מִתְעַסְּקִים בַּמִּשְׁנָה כְּאִילּוּ אַתֶּם מַקְרִיבִים קָרְבָּן". (ויקרא רבה)