יום שישי
י"ט אדר ב' התשפ"ד
יום שישי
י"ט אדר ב' התשפ"ד

חיפוש בארכיון

מסכת בבא בתרא, פרק ט, שיעור 300

שָׁלְחוּ מִתָּם – שלחו דין זה מארץ ישראל לבבל, בֵּן שֶׁמָּכַר את נִכְסֵי אָבִיו בְּחַיֵּי אָבִיו, מחמת שחשב שהוא עתיד לירש את אביו, וּלבסוף מֵת הַבֵּן בְּחַיֵּי הָאָב, ונמצא שלא ירש הבן דבר מאביו, ואותו בן הניח אחריו בן הראוי ליורשו, וְאַחַר כָּךְ מֵת הָאָב, הדין הוא שבֶּן הַבֵּן מוֹצִיא את אותם נכסים מִיָּד הַלָּקוֹחוֹת, כיון שהוא יורש את אבי אביו, ואבי אביו לא היה חייב דבר לאותם לקוחות, וְזוֹ הִיא הלכה שֶׁקָּשָׁה בְּדִינֵי מָמוֹנוֹת, כיון שנראה הדבר תמוה, שהרי אֲבוּהַּ – אביו של אותו נכד מְזַבִּין – מכר את אותם נכסים וקיבל דמיהם, ואילו היה אביו מת בחייו ומוריש לו את הנכסים היו הקונים זוכים בהם, ואם היה רוצה לחזור בו מהמקח היה צריך להשיב להם את הממון, ועתה שמת אותו בן בחיי אביו, וְאִיהוּ מַפִּיק – בנו מוציא את הנכסים מיד הלקוחות ללא דמים כלל, ונראה הדבר כקשה, שהבן שבדרך כלל עומד תחת אביו, יהיה כוחו יפה מכח אביו, ומכל מקום כך היא ההלכה, וכטעם שהתבאר, שאין אותו נכד נוטל את הנכסים מכח אביו, שהרי מעולם לא באו לרשות אביו, אלא מכח אבי אביו, המוריש לו את נכסיו.

 

 

משנה

נָפַל הַבַּיִת עָלָיו וְעַל אִשְׁתּוֹ, ומתו שניהם, אך אין ידוע מי מת תחילה, יוֹרְשֵׁי הַבַּעַל אוֹמְרִים, האִשָּׁה מֵתָה רִאשׁוֹן, וירש הבעל את נכסיה, וְאַחַר כָּךְ מֵת הַבַּעַל, ואנו יורשים את נכסיו ואת נכסי אשתו שעברו אליו שעה קלה קודם מיתתו. וְאילו יוֹרְשֵׁי הָאִשָּׁה אוֹמְרִים, הַבַּעַל מֵת רִאשׁוֹן, וְאַחַר כָּךְ מֵתָה הָאִשָּׁה, וממילא נשארו נכסי האשה בחזקתה, ואנו יורשים אותה. בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, יַחֲלֹקוּ. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים, הַנְּכָסִים – נכסי צאן ברזל, והיינו נכסים שמכניסה האשה לבעלה בנישואיה, והקרן נשארת שלה לעולם כפי שוויה באותה שעה, ואם פחתו הנכסים או הותירו אינה מפסידה ואינה מרויחה, הרי הן בְּחֶזְקָתָן [אך לא התבאר בדברי בית הלל האם כוונתם שיהיו הנכסים בחזקת יורשי הבעל, כיון שהוא אחראי על העמדת קרן הנכסים לאשה, או בחזקת יורשי האשה, שהקרן שלה, ובגמרא יבואר דין זה], וְחיובי כְּתוּבַּת הָאִשָּׁה הרי הם נשארים בְּחֶזְקַת יוֹרְשֵׁי הַבַּעַל, כיון שיש ספק אם חל עליו חיוב זה. וּנְכָסִים הַנִּכְנָסִין וְהַיּוֹצְאִין עִמָּהּ, והיינו נכסי מלוג, שהקרן נשארת של האשה והבעל אוכל את פירות הנכסים [ומכונים כן כיון שכשהיא נכנסת לרשות בעלה, בנישואיה, נכנסים עמה הנכסים הללו, וכשהיא יוצאת מרשותו הרי הם יוצאים עמה], הרי הם בְּחֶזְקַת  יוֹרְשֵׁי אִשָּׁה, כיון שהקרן של הנכסים היתה שלה, ומשאירים את הנכסים בחזקתה ובחזקת יורשיה.

 

 

"גָּדוֹל מִכּוּלָּם רַב יִצְחָק בְּרַבִּי יַעֲקֹב בֶּן אַלְפַאסִי... חִבֵּר הֲלָכוֹת כְּמוֹ תַּלְמוּד קָטָן, וּמִימוֹת רַב הַאי לֹא נִמְצָא כָּמוֹהוּ גָּדוֹל בְּחָכְמָה." (ספר יוחסין)