יום שישי
י"ט אדר ב' התשפ"ד
יום שישי
י"ט אדר ב' התשפ"ד

חיפוש בארכיון

מסכת בבא קמא, פרק א, משנה ג

משנה ג: שׁוּם כֶּסֶף, וְשָׁוֶה כֶסֶף, בִּפְנֵי בֵית דִּין, וְעַל פִּי עֵדִים בְּנֵי חוֹרִין בְּנֵי בְרִית. וְהַנָּשִׁים בִּכְלָל הַנֶּזֶק. וְהַנִּזָּק וְהַמַּזִּיק בְּתַשְׁלוּמִין:

משנתנו מבארת את הדין לאחר שאירע הנזק, כיצד שמים אותו, וכיצד גובים אותו:
שׁוּם כֶּסֶף – את כל הנזקים שמים בכסף, כמה הנזק הממוני שאירע [ולכן אם קרה שפרה של ראובן דרסה על בגד של שמעון וקרעתו, ולאחר זמן נתקלה אותה פרה בבגד אחר של שמעון ונפלה ונשברה רגלה, אף שנמצא עתה ששניהם הזיקו זה את זה, אין אומרים שייפטרו שניהם, אלא שָׁמִיםאת שני הנזקים, ומי שנזקו גבוה יותר, גובה את ההפרש מחבירו].

וְשָׁוֶה כֶסֶף – יש מקרים שבהם אין גובים תמורת הנזק כסף ממש, ואף לא מטלטלין [שדינם ככסף], אלא קרקעות, שהן רק שוות כסף. והאופן הוא כשאירע נזק על ידי ממון, ואחר כך מת בעל הממון והשאיר יתומים, ואף שאותם יתומים ירשו את ממון אביהם המשועבד לניזק, אין גובים מהם כסף או מטלטלין, אלא רק קרקעות.

שומת הנזק והתשלומים נעשים רק בִּפְנֵי בֵית דִּין מומחים וסמוכים, ולא בפני הדיוטות [דין זה הוא בנזקים שאינם מצויים, אך נזקים מצויים נידונים אף בפני הדיוטות]. וְעַל פִּי שני עֵדִים, בְּנֵי חוֹרִין – שאינם עבדים כנעניים, בְּנֵי בְרִית – יהודים.

וְהַנָּשִׁים בִּכְלָל דיני הַנֶּזֶק, בין שהזיקו ובין שהוזקו, דינם כאנשים לכל דבר.

וְהַנִּזָּק וְהַמַּזִּיק בְּתַשְׁלוּמִין – יש מקרים שאף הניזק כביכול משתתף בתשלומי הנזק, והיינו באופן ששור ראובן הרג את שור של שמעון שהיה שוה אלף זוז, ובשעה שהרגו היתה נבלת השור שוה מאה זוז, ולאחר זמן הופחת שוויה לחמישים זוז, חייב ראובן לשלם לשמעון רק תשע מאות זוז, כפי הנזק שהיה בשעת הנגיחה וההמתה, ואילו מה שהופחת שווי הנבילה לאחר מכן, מפסיד הניזק מכיסו.

 

"אֵין הַגָּלֻיּוֹת מִתְכַּנְּסוֹת אֶלָּא בִּזְכוּת הַמִּשְׁנָיוֹת. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הוֹאִיל וְאַתֶּם מִתְעַסְּקִים בַּמִּשְׁנָה כְּאִילּוּ אַתֶּם מַקְרִיבִים קָרְבָּן". (ויקרא רבה)