יום שישי
י"ט אדר ב' התשפ"ד
יום שישי
י"ט אדר ב' התשפ"ד

חיפוש בארכיון

מסכת ביצה, פרק א, משנה ד

משנה ד: זִמֵּן שְׁחוֹרִים וּמָצָא לְבָנִים לְבָנִים וּמָצָא שְׁחוֹרִים שְׁנַיִם וּמָצָא שְׁלוֹשָׁה אֲסוּרִין שְׁלֹשָׁה וּמָצָא שְׁנַיִם מֻתָּרִין בְּתוֹךְ הַקֵּן וּמָצָא לִפְנֵי הַקֵּן אֲסוּרִים וְאִם אֵין שָׁם אֶלָּא הֵן הֲרֵי אֵלּוּ מֻתָּרִין.

כפי שהתבאר במשנה הקודמת, אין ליטול גוזלים מהשובך ולשוחטם ביום טוב אלא אם כן הזמינם מערב יום טוב לשם כך. משנתנו ממשיכה לדון בענין הזמנה זו: זִמֵּן האדם בערב יום טוב גוזלים שְׁחוֹרִים, וּמָצָא בשובך גוזלים לְבָנִים, וכן אם זימן לְבָנִים, וּמָצָא שְׁחוֹרִים, והיינו שהזמין שחורים ולבנים, כל מין במקום מסוים, ומצא ביום טוב שבמקומם של הלבנים יש שחורים ובמקומם של השחורים יש לבנים, וכן אם זימן שְׁנַיִם וּמָצָא שְׁלוֹשָׁה, ואינו מכיר מי הם השנים שזימן ומי הוא השלישי שאינו מזומן, הרי אלו אֲסוּרִין, כיון שאסור לשחוט עופות שלא הזמינם מערב יום טוב. אבל אם זימן שְׁלֹשָׁה וּמָצָא שְׁנַיִם, הרי אלו מֻתָּרִין, כיון שאנו מניחים שאחד מהשלשה פרח מהשובך, ולא שכל השלשה פרחו והנמצאים כאן הם שנים חדשים. זימן האדם בערב יום טוב גוזלים שנמצאו בְּתוֹךְ הַקֵּן, וּמָצָא ביום טוב גוזלים לִפְנֵי הַקֵּן, מבחוץ, ובתוך הקן לא היו גוזלים כלל, הרי אלו אֲסוּרִים, כיון שאנו מניחים שאלו הם גוזלים אחרים, שלא הוזמנו.

וּבכל האופנים הללו, אִם אֵין שָׁם גוזלים אחרים בתוך חמישים אמה בסביבות אותו השובך אֶלָּא הֵן, והם גוזלים שאינם יכולים לעוף אלא לדדות בלבד, הֲרֵי אֵלּוּ מֻתָּרִין, כיון שאין דרך הגוזלים להתרחק משובכם יותר מחמישים אמה, ואנו מניחים שהם הם הגוזלים שהיו בתוך הקן בערב יום טוב, אלא שיצאו החוצה, ואין חוששים שבאו גוזלים אחרים ממרחק הגדול מחמישים אמה. [ואפילו אם יש שובך נוסף בתוך חמישים אמה, אם אינו נמצא בקו ישר עם שובך זה, אלא בקרן זוית, אין חוששים שבאו הגוזלים מאותו השובך, לפי שאין דרך גוזלים לדדות אלא בהליכה ישרה, ואינם פונים לצדדים כלל, אפילו בתוך חמישים אמה (גמרא)].

 

"אֵין הַגָּלֻיּוֹת מִתְכַּנְּסוֹת אֶלָּא בִּזְכוּת הַמִּשְׁנָיוֹת. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הוֹאִיל וְאַתֶּם מִתְעַסְּקִים בַּמִּשְׁנָה כְּאִילּוּ אַתֶּם מַקְרִיבִים קָרְבָּן". (ויקרא רבה)