יום חמישי
י"ח אדר ב' התשפ"ד
יום חמישי
י"ח אדר ב' התשפ"ד

חיפוש בארכיון

מסכת ביצה, פרק א, משנה ו

משנה ו: בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים אֵין מוֹלִיכִין חַלָּה וּמַתָּנוֹת לַכֹּהֵן בְּיוֹם טוֹב בֵּין שֶׁהוּרְמוּ מֵאֶמֶשׁ בֵּין שֶׁהוּרְמוּ מֵהַיּוֹם וּבֵית הִלֵּל מַתִּירִין. אָמְרוּ לָהֶם בֵּית שַׁמַּאי גְּזֵרָה שָׁוָה חַלָּה וּמַתָּנוֹת מַתָּנָה לַכֹּהֵן וּתְרוּמָה מַתָּנָה לַכֹּהֵן כְּשֵׁם שֶׁאֵין מוֹלִיכִין אֶת הַתְּרוּמָה כָּךְ אֵין מוֹלִיכִין אֶת הַמַּתָּנוֹת אָמְרוּ לָהֶם בֵּית הִלֵּל לֹא אִם אֲמַרְתֶּם בַּתְּרוּמָה שֶׁאֵינוֹ זַכַּאי בַּהֲרָמָתָהּ תֹּאמְרוּ בְּמַתָּנוֹת שֶׁזַּכַּאי בַּהֲרָמָתָן:

משנתנו מבררת את דין מתנות כהונה ביום טוב: בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, אֵין מוֹלִיכִין חַלָּה וּשאר מַתָּנוֹת כהונה לַכֹּהֵן בְּיוֹם טוֹב, בֵּין שֶׁהוּרְמוּ מֵאֶמֶשׁ – בין אם הופרשו לשם כך קודם כניסת יום טוב, ובֵּין שֶׁהוּרְמוּ מֵהַיּוֹם, כי אף שהתירו את הפרשתם ביום טוב, היינו כיון שאם לא יעשה כן לא יוכל לאכול את העיסה [ואף הפרשת זרוע לחיים וקיבה מותרת, הגם שאין איסור אכילה ללא ההפרשה, כיון שמכל מקום מבטל הוא מצוות עשה בכך], אבל הולכת המתנות לכהן אין זה מצורך יום טוב, ולא התירו זאת. וּבֵית הִלֵּל מַתִּירִין, כי אף שאין בכך צורך לבעלים עצמו, מכל מקום יש בכך צורך לכהן.

אָמְרוּ לָהֶם בֵּית שַׁמַּאי, גְּזֵרָה שָׁוָה – הרי יש ללמוד את הדברים זה מזה, כיון שהם דומים [ואף שבכולם האיסור מדרבנן, נקטו לשון מושאלת של 'גזירה שוה'], שהרי חַלָּה וּמַתָּנוֹת הם מַתָּנָה לַכֹּהֵן, וּתְרוּמָה היא מַתָּנָה לַכֹּהֵן, ואם כן כְּשֵׁם שֶׁאֵין מוֹלִיכִין אֶת הַתְּרוּמָה לכהן ביום טוב, כָּךְ אֵין מוֹלִיכִין אֶת הַמַּתָּנוֹת. אָמְרוּ לָהֶם בֵּית הִלֵּל, לֹא – אין הדברים דומים זה לזה, אִם אֲמַרְתֶּם דין זה בַּתְּרוּמָה, שאין מוליכים אותה לכהן, הרי זהו כיון שֶׁאֵינוֹ זַכַּאי בַּהֲרָמָתָהּ – שלא חל חיוב הפרשתה ביום טוב עצמו, אלא משעה שנעשתה התבואה כרי בשדה, וכי תֹּאמְרוּ דין זה גם בְּמַתָּנוֹת שֶׁזַּכַּאי בַּהֲרָמָתָן – שחל חיוב הפרשתם ביום טוב עצמו. [אמנם בגמרא מבואר שגירסת המשנה שלפנינו אינה נכונה, ולגבי חלה ומתנות לא נחלקו בית שמאי ובית הלל כלל, ולדברי הכל מוליכים אותם לכהן, ומחלוקתם היא רק בתרומה].

 

"אֵין הַגָּלֻיּוֹת מִתְכַּנְּסוֹת אֶלָּא בִּזְכוּת הַמִּשְׁנָיוֹת. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הוֹאִיל וְאַתֶּם מִתְעַסְּקִים בַּמִּשְׁנָה כְּאִילּוּ אַתֶּם מַקְרִיבִים קָרְבָּן". (ויקרא רבה)