יום חמישי
י"ח אדר ב' התשפ"ד
יום חמישי
י"ח אדר ב' התשפ"ד

חיפוש בארכיון

מסכת ביצה, פרק ב, משנה ב

משנה ב: חָל לִהְיוֹת אַחַר הַשַּׁבָּת בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים מַטְבִּילִין אֶת הַכֹּל מִלִּפְנֵי הַשַּׁבָּת וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים כֵּלִים מִלִּפְנֵי הַשַּׁבָּת וְאָדָם בְּשַׁבָּת:

משנתנו עוסקת בדיני טבילה בערב יום טוב שחל בשבת: מצוה מן התורה על כל ישראל להיות טהורים בזמן הרגל, כיון שהם מוכנים להכנס לבית המקדש ולאכול מבשר הקרבנות (רמב"ם), ולמדו כן (ר"ה טז:) ממה שנאמר (ויקרא יא ח) 'וּבְנִבְלָתָם לֹא תִגָּעוּ', ודרשו חכמים שפסוק זה עוסק בזמן הרגל, שכל ישראל מצווים לטהר עצמם ולהשמר מנגיעה בטומאה. חָל יום טוב לִהְיוֹת מיד אַחַר הַשַּׁבָּת, ביום ראשון, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, מַטְבִּילִין אֶת הַכֹּל – בין אדם ובין כלים, מִלִּפְנֵי הַשַּׁבָּת, ולא בשבת עצמה. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים, כֵּלִים מטבילים מִלִּפְנֵי הַשַּׁבָּת, ולא בשבת עצמה, כיון שנראה הדבר כתיקון כלי, שהרי לאחר טהרתם הותר להשתמש בהם לדברים שלא היו ראויים להם בטומאתם, וְאָדָם, מותר אפילו בְּשַׁבָּת, כיון שנראה הוא כרוחץ להתקרר ולשם תענוג, ולא לשם טבילה.

 

"אֵין הַגָּלֻיּוֹת מִתְכַּנְּסוֹת אֶלָּא בִּזְכוּת הַמִּשְׁנָיוֹת. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הוֹאִיל וְאַתֶּם מִתְעַסְּקִים בַּמִּשְׁנָה כְּאִילּוּ אַתֶּם מַקְרִיבִים קָרְבָּן". (ויקרא רבה)