יום חמישי
י"ח אדר ב' התשפ"ד
יום חמישי
י"ח אדר ב' התשפ"ד

חיפוש בארכיון

מסכת בכורות, פרק ד, משנה י

משנה י: הֶחָשׁוּד עַל הַשְּׁבִיעִית, אֵינוֹ חָשׁוּד עַל הַמַּעַשְׂרוֹת. הֶחָשׁוּד עַל הַמַּעַשְׂרוֹת, אֵינוֹ חָשׁוּד עַל הַשְּׁבִיעִית. הֶחָשׁוּד עַל זֶה וְעַל זֶה, חָשׁוּד עַל הַטָּהֳרוֹת. וְיֵשׁ שֶׁהוּא חָשׁוּד עַל הַטָּהֳרוֹת, וְאֵינוֹ חָשׁוּד לֹא עַל זֶה וְלֹא עַל זֶה. זֶה הַכְּלָל, כָּל הֶחָשׁוּד עַל הַדָּבָר, לֹא דָנוֹ וְלֹא מְעִידוֹ:

משנה י: הֶחָשׁוּד עַל הַשְּׁבִיעִית – על פירות שביעית, אֵינוֹ חָשׁוּד עַל הַמַּעַשְׂרוֹת – על מעשר שני, ומותר לקנות ממנו פירות בשאר השנים חוץ משביעית, והֶחָשׁוּד עַל הַמַּעַשְׂרוֹת אֵינוֹ חָשׁוּד עַל הַשְּׁבִיעִית, ואף ששניהם איסורי תורה, יש בכל אחד מהם חומרה שאין בחבירו, חומרת מעשר שני היא בכך שאסור לאוכלו מחוץ לירושלים, וחומרת פירות שביעית היא בכך שאין פדיון לאיסורו, ולכן יש שחמורה בעיניהם השביעית יותר, ויש שחמור בעיניהם מעשר יותר. והֶחָשׁוּד עַל זֶה וְעַל זֶה – על המעשרות או על השביעית, חָשׁוּד עַל הַטָּהֳרוֹת, שאם הוא מעיד על הפירות שברשותו שהם טהורים, אינו נאמן, כיון שהוא חשוד אפילו על איסורי תורה של שביעית או מעשרות, וכל שכן שיהא חשוד על הטהרות, שמא נטמאו בטומאה דרבנן, והוא אומר שהם טהורים. וְיֵשׁ שֶׁהוּא חָשׁוּד עַל הַטָּהֳרוֹת, וְאֵינוֹ חָשׁוּד לֹא עַל זֶה וְלֹא עַל זֶה – לא על השביעית ולא על המעשרות, והיינו באופן שהוא חשוד על טהרות דרבנן, שאינו חשוד על איסורי תורה, אבל אם הוא חשוד על טהרות דאורייתא, הרי הוא חשוד גם על שביעית ומעשרות. זֶה הַכְּלָל, כָּל הֶחָשׁוּד עַל הַדָּבָר, לֹא דָנוֹ וְלֹא מְעִידוֹ, ואם הוא חשוד על איסור מסוים, הרי הוא פסול להעיד ולדון על כל האיסורים שחומרתם שווה אליו.

 

"אֵין הַגָּלֻיּוֹת מִתְכַּנְּסוֹת אֶלָּא בִּזְכוּת הַמִּשְׁנָיוֹת. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הוֹאִיל וְאַתֶּם מִתְעַסְּקִים בַּמִּשְׁנָה כְּאִילּוּ אַתֶּם מַקְרִיבִים קָרְבָּן". (ויקרא רבה)