יום חמישי
י"ח אדר ב' התשפ"ד
יום חמישי
י"ח אדר ב' התשפ"ד

חיפוש בארכיון

מסכת בכורות, פרק ו, משנה ד

משנה ד: חָטְמוֹ שֶׁנִּקַּב, שֶׁנִּפְגַּם, שֶׁנִּסְדַּק, שְׂפָתוֹ שֶׁנִּקְּבָה, שֶׁנִּפְגְּמָה, שֶׁנִּסְדְּקָה, חִטָּיו הַחִיצוֹנוֹת שֶׁנִּפְגְּמוּ אוֹ שֶׁנִּגְמְמוּ, וְהַפְנִימִיּוֹת שֶׁנֶּעֱקָרוּ. רַבִּי חֲנִינָא בֶּן אַנְטִיגְנוֹס אוֹמֵר, אֵין בּוֹדְקִין מִן הַמַּתְאִימוֹת וְלִפְנִים, אַף לֹא אֶת הַמַתְאִימוֹת:

משנה ד: חָטְמוֹ שֶׁנִּקַּב – אם נעשה נקב בצד החיצוני של חוטמו, באופן שנראה כלפי חוץ, או שֶׁנִּפְגַּם [-נחסר] או שֶׁנִּסְדַּק, וכן שְׂפָתוֹ שֶׁנִּקְּבָה, או שֶׁנִּפְגְּמָה, או שֶׁנִּסְדְּקָה, וכן חִטָּיו הַחִיצוֹנוֹת – השיניים שבאמצע פיו שֶׁנִּפְגְּמוּ, אוֹ שֶׁנִּגְמְמוּ – נימוקו ולא נשאר מהם אלא רושם מועט, וְהַפְנִימִיּוֹת שֶׁנֶּעֱקָרוּ – וכן אם נעקרו השינים הפנימיות לגמרי [אך אם נפגמו או נגממו הפנימיות אין זה מום]. רַבִּי חֲנִינָא בֶּן אַנְטִיגְנוֹס אוֹמֵר, אֵין בּוֹדְקִין מִן הַמַּתְאִימוֹת – השיניים הגדולות, שכל אחת נראית כשתים, ונראות כתאומות, וְלִפְנִים, כיון שמשם והלאה נחשב הדבר כמום שבסתר, שאינו מום, ואַף לֹא אֶת הַמַתְאִימוֹת עצמן, שאף אם נעקרו אין זה נחשב מום.

 

"אֵין הַגָּלֻיּוֹת מִתְכַּנְּסוֹת אֶלָּא בִּזְכוּת הַמִּשְׁנָיוֹת. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הוֹאִיל וְאַתֶּם מִתְעַסְּקִים בַּמִּשְׁנָה כְּאִילּוּ אַתֶּם מַקְרִיבִים קָרְבָּן". (ויקרא רבה)