יום חמישי
י"ח אדר ב' התשפ"ד
יום חמישי
י"ח אדר ב' התשפ"ד

חיפוש בארכיון

מסכת גיטין, פרק ב, משנה ב

משנה ב: נִכְתַּב בַּיּוֹם וְנֶחְתַּם בַּיּוֹם, בַּלַּיְלָה וְנֶחְתַּם בַּלַּיְלָה, בַּלַּיְלָה וְנֶחְתַּם בַּיּוֹם, כָּשֵׁר. בַּיּוֹם וְנֶחְתַּם בַלַּיְלָה, פָּסוּל. רַבִּי שִׁמְעוֹן מַכְשִׁיר, שֶׁהָיָה רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, כָּל הַגִּטִּין שֶׁנִּכְתְּבוּ בַיּוֹם וְנֶחְתְּמוּ בַלַּיְלָה, פְּסוּלִין, חוּץ מִגִּטֵּי נָשִׁים:

משנתנו מבארת את דינו של גט שכתיבתו וחתימתו לא היו באותו זמן:
גט שנִכְתַּב בַּיּוֹם, וְנֶחְתַּם בַּיּוֹם, או שנכתב בַּלַּיְלָה וְנֶחְתַּם בַּלַּיְלָה, או שנכתב בַּלַּיְלָה וְנֶחְתַּם בַּיּוֹם שלמחרת, שזהו אותו תאריך של הכתיבה, שהיום הולך אחר הלילה, כָּשֵׁר. אך אם נכתב בַּיּוֹם וְנֶחְתַּם בַלַּיְלָה, ונמצא שהחתימה בתאריך מאוחר יותר מהכתיבה, פָּסוּל. והטעם שפסלו חכמים גט שזמנו מוקדם מחתימתו, מחשש שאדם ירצה לחפות על אשתו שזינתה [כגון שהיא בת אחותו ואינו רוצה שתיענש], ויכתוב לה גט עם תאריך מוקדם יותר, ותוכל לטעון שהיתה גרושה באותה שעה. רַבִּי שִׁמְעוֹן מַכְשִׁיר, לפי שֶׁהָיָה רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, כָּל הַגִּטִּין – שטרות ממון שֶׁנִּכְתְּבוּ בַיּוֹם וְנֶחְתְּמוּ בַלַּיְלָה, פְּסוּלִין, חוּץ מִגִּטֵּי נָשִׁים, כיון שהוא סובר שכתיבת זמן בגט אינה מחשש שיחפה על אשתו, כיון שאין זה דבר מצוי, אלא מחשש שימכור הבעל את נכסי אשתו לאחר הגירושין, ויטען שהגט נכתב לאחר מכירתם, ודי בכך שיהא כתוב בגט זמן הכתיבה, מאחר ולשיטתו משעה שנתן עיניו לגרש את אשתו אין לו זכות בנכסיה, וממילא לא יוכל למכור לאחר הזמן הכתוב בגט, אף שזהו זמן הכתיבה ולא זמן החתימה.

 

"אֵין הַגָּלֻיּוֹת מִתְכַּנְּסוֹת אֶלָּא בִּזְכוּת הַמִּשְׁנָיוֹת. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הוֹאִיל וְאַתֶּם מִתְעַסְּקִים בַּמִּשְׁנָה כְּאִילּוּ אַתֶּם מַקְרִיבִים קָרְבָּן". (ויקרא רבה)