יום חמישי
י"ח אדר ב' התשפ"ד
יום חמישי
י"ח אדר ב' התשפ"ד

חיפוש בארכיון

מסכת דמאי, פרק ד, משנה ה

משנה ה: הָאוֹמֵר לְמִי שֶׁאֵינוֹ נֶאֱמָן עַל הַמַּעַשְׂרוֹת, קַח לִי מִמִּי שֶׁהוּא נֶאֱמָן וּמִמִּי שֶׁהוּא מְעַשֵּׂר, אֵינוֹ נֶאֱמָן. מֵאִישׁ פְּלוֹנִי, הֲרֵי זֶה נֶאֱמָן. הָלַךְ לִקַּח מִמֶּנּוּ, וְאָמַר לוֹ לֹא מְצָאתִיו וְלָקַחְתִּי לְךָ מֵאַחֵר שֶׁהוּא נֶאֱמָן, אֵינוֹ נֶאֱמָן :

משנה ה: הָאוֹמֵר לְמִי שֶׁאֵינוֹ נֶאֱמָן עַל הַמַּעַשְׂרוֹת, קַח לִי [-תקנה לי תבואה או פירות] מִמִּי שֶׁהוּא נֶאֱמָן על טומאה וטהרה, וּמִמִּי שֶׁהוּא מְעַשֵּׂר, והלך והביא לו ואומר שקנאם ממי שהוא נאמן ומעשר, אֵינוֹ נֶאֱמָן, כיון שאפילו אם יתברר שאותו אדם שקנה ממנו אינו נאמן, יוכל השליח לומר שבעיניו היה נאמן, ולכן אינו מתיירא לשקר. אך אם אמר לו המשלח שיביא לו תבואה או פירות מֵאִישׁ פְּלוֹנִי, הֲרֵי זֶה נֶאֱמָן, שהרי ניתן לשאול את אותו אדם האם אכן קנה ממנו, וכיון שניתן לברר את הדבר, מתיירא הוא לשקר. הָלַךְ לִקַּח מִמֶּנּוּ [-מאותו אדם שנשלח אליו], וְאָמַר לוֹ למשלח, לֹא מְצָאתִיו וְלָקַחְתִּי לְךָ מֵאַחֵר שֶׁהוּא נֶאֱמָן, אין אומרים שכיון שאמר לו המשלח את שמו של אותו פלוני, אף שלדבריו לקח מאדם אחר, מכל מקום מתיירא הוא לשקר, אלא אף באופן זה אֵינוֹ נֶאֱמָן :

 

 

 

"אֵין הַגָּלֻיּוֹת מִתְכַּנְּסוֹת אֶלָּא בִּזְכוּת הַמִּשְׁנָיוֹת. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הוֹאִיל וְאַתֶּם מִתְעַסְּקִים בַּמִּשְׁנָה כְּאִילּוּ אַתֶּם מַקְרִיבִים קָרְבָּן". (ויקרא רבה)