יום חמישי
י"ח אדר ב' התשפ"ד
יום חמישי
י"ח אדר ב' התשפ"ד

חיפוש בארכיון

מסכת דמאי, פרק ז, משנה ח

משנה ח: מִי שֶׁהָיוּ לוֹ עֶשֶׂר שׁוּרוֹת שֶׁל עֶשֶׂר עֶשֶׂר כַּדֵּי יַיִן, וְאָמַר, שׁוּרָה הַחִיצוֹנָה אַחַת מַעֲשֵׂר, וְאֵין יָדוּעַ אֵיזוֹ הִיא, נוֹטֵל שְׁתֵּי חָבִיּוֹת לוֹכְסָן. חֲצִי שׁוּרָה הַחִיצוֹנָה אַחַת מַעֲשֵׂר, וְאֵין יָדוּעַ אֵיזוֹ הִיא, נוֹטֵל אַרְבַּע חָבִיּוֹת מֵאַרְבַּע זָוִיּוֹת. שׁוּרָה אַחַת מַעֲשֵׂר, וְאֵין יָדוּעַ אֵיזוֹ הִיא, נוֹטֵל שׁוּרָה אַחַת לוֹכְסָן. חֲצִי שׁוּרָה אַחַת מַעֲשֵׂר, וְאֵין יָדוּעַ אֵיזוֹ הִיא, נוֹטֵל שְׁתֵּי שׁוּרוֹת לוֹכְסָן. חָבִית אַחַת מַעֲשֵׂר, וְאֵין יָדוּעַ אֵיזוֹ הִיא, נוֹטֵל מִכָּל חָבִית וְחָבִית:

משנה ח: מִי שֶׁהָיוּ לוֹ עֶשֶׂר שׁוּרוֹת שֶׁל עֶשֶׂר עֶשֶׂר כַּדֵּי יַיִן, והיינו מאה חביות יין המסודרות בעשר שורות של עשר חביות, וְאָמַר, על שׁוּרָה הַחִיצוֹנָה אַחַת שתהיה מַעֲשֵׂר, וְאֵין יָדוּעַ אֵיזוֹ הִיא – ושכח אותו אדם איזו שורה הפריש, ואף שהמעשר עצמו מותר גם לזרים [ונותן רק את דמיו ללוי], הרי מעורב במעשר חבית אחת של תרומת מעשר, הניתנת לכהן ואסורה לזרים, ואינו יודע מאיזו שורה של חביות להפריש תרומת מעשר, נוֹטֵל שְׁתֵּי חָבִיּוֹת, משתי הפינות, לוֹכְסָן – באלכסון, אחת כנגד זו באלכסון, ובאופן זה בודאי עלתה בידו חבית אחת של מעשר [שהרי יש ארבע שורות חיצוניות, ולכל שתי שורות הסמוכות זו לזו יש חבית אחת פינתית משותפת, וכשנוטל שתי חביות משתי הפינות באלכסון, ודאי אחת מהם של מעשר]. ומפריש את שתיהן לתרומת מעשר, ונותן לכהן אחד את שתיהן, והכהן משלם לו דמי חבית אחת, שאינה תרומת מעשר, אף שאין ידוע איזו היא.

אמר האדם על חֲצִי שׁוּרָה הַחִיצוֹנָה אַחַת שתהיה מַעֲשֵׂר, והיינו חמש חביות שבשורה החיצונה [ועשאן מעשר על חמישים חביות], וְאֵין יָדוּעַ אֵיזוֹ הִיא – שכח איזו חצי שורה היא [ומדובר באופן שזוכר האדם שהיתה זו חצי שורה שהתחילה באחת הפינות, ולא חמש חביות שבאמצע שורה], נמצא שיש כאן עתה שמונה אפשרויות של חצאי שורות, שהרי בכל אחת מארבעת השורות החיצוניות יש שתי חצאי שורות, הרי כיון שלכל אחת מחצאי השורות יש בודאי חבית פינתית, נוֹטֵל אַרְבַּע חָבִיּוֹת מֵאַרְבַּע זָוִיּוֹת, שהרי אחת מהן היא בודאי של מעשר, ומוציא ממנה חצי חבית, שזהו עשירית מהמעשר, לתרומת מעשר, ונותן הכל לכהן, והכהן משלם לו דמי שלש וחצי חביות.

אמר האדם על שׁוּרָה אַחַת שתהיה מַעֲשֵׂר, וְאֵין יָדוּעַ אֵיזוֹ הִיא, וכיון שלא אמר שורה חיצונית, הרי זו יכולה להיות כל אחת מהשורות, לאורך או לרוחב, נוֹטֵל שׁוּרָה אַחַת של עשר חביות [אך אם יטול שורה לאורך או שורה לרוחב יתכן שהמעשר הוא בשורה אחרת שלא נטל ממנה כלל, ולכן נוטל שורה אחת] לוֹכְסָן – באלכסון, כגון שמתחיל בקרן מזרחית דרומית, ומסיים בקרן מערבית צפונית, ובאופן זה ודאי נטל חבית מכל אחת מהשורות, לאורך ולרוחב, ואחת מהן היא בודאי של מעשר [ואף כאן עושה כפי שהתבאר, שנותן את כולם לכהן, והכהן משלם לו דמי תשע מהם, שאינם תרומת מעשר].

אמר האדם חֲצִי שׁוּרָה אַחַת תהיה מַעֲשֵׂר, וְאֵין יָדוּעַ אֵיזוֹ הִיא [ואף כאן זוכר הוא שהיתה זו חצי שורה המתחילה בקצה של אחת השורות, והיינו שאחת מהחביות שבחצי שורה היא חבית חיצונית], נמצא שיש כאן עשרים חצאי שורות אפשריות, לאורך ולרוחב, ולכן נוֹטֵל עשרים חביות, בצורה של שְׁתֵּי שׁוּרוֹת לוֹכְסָן, זו כנגד זו, וכגון שהאחת מתחילה בקרן מזרחית דרומית עד קרן מערבית צפונית, והשניה מתחילה בקרן מזרחית צפונית עד קרן מערבית דרומית, כצורת האות X, ובאופן זה בודאי נטל חבית אחת מאותה חצי שורה של מעשר [ומפריש מכל חבית חצי חבית לתרומת מעשר, ונותן לכהן עשרים חצאי חביות אלו, והכהן משלם לו על תשע עשרה חצאים מתוכן].

אמר האדם חָבִית אַחַת מַעֲשֵׂר מתוך אותן מאה חביות, וְאֵין יָדוּעַ אֵיזוֹ הִיא, נוֹטֵל עשירית מִכָּל חָבִית וְחָבִית לתרומת מעשר, והכהן משלם לו על החלק של תרומת מעשר בלבד המעורב באותו יין.

 

"אֵין הַגָּלֻיּוֹת מִתְכַּנְּסוֹת אֶלָּא בִּזְכוּת הַמִּשְׁנָיוֹת. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הוֹאִיל וְאַתֶּם מִתְעַסְּקִים בַּמִּשְׁנָה כְּאִילּוּ אַתֶּם מַקְרִיבִים קָרְבָּן". (ויקרא רבה)