יום שישי
י"ט אדר ב' התשפ"ד
יום שישי
י"ט אדר ב' התשפ"ד

חיפוש בארכיון

מסכת יבמות, פרק י, משנה ז

משנה ז: בֶּן תֵּשַׁע שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד שֶׁבָּא עַל יְבִמְתּוֹ, וְאַחַר כָּךְ בָּא עָלֶיהָ אָחִיו שֶׁהוּא בֶן תֵּשַׁע שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד, פָּסַל עַל יָדוֹ. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, לֹא פָסַל:

משנה ז: בֶּן תֵּשַׁע שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד, שֶׁבָּא עַל יְבִמְתּוֹ, וְאַחַר כָּךְ בָּא עָלֶיהָ גם אָחִיו, שֶׁהוּא גם כן בֶן תֵּשַׁע שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד, פָּסַל עַל יָדוֹ – פסלה השני בביאתו על הראשון, ואף על גב שאין ביאה אחר ביאה, ולאחר שייבם אחד האחים אין ביאת אחיו פוסלת, כיון שכאן היה הראשון בן תשע שנים ויום אחד, ולא גדול ממש, אין ביאתו נחשבת כיבום אלא כ'מאמר', המועיל מדרבנן, וביאת אחיו פוסלתה עליו. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, לֹא פָסַל, כיון שהוא מסתפק בביאת בן תשע שנים ויום אחד, האם זהו יבום גמור או שאין זה כלום, ומה נפשך, אם זו ביאה המועילה הרי כבר ייבמה הראשון לגמרי, ואם אין זו ביאה המועילה אין השני פוסלה.

 

"אֵין הַגָּלֻיּוֹת מִתְכַּנְּסוֹת אֶלָּא בִּזְכוּת הַמִּשְׁנָיוֹת. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הוֹאִיל וְאַתֶּם מִתְעַסְּקִים בַּמִּשְׁנָה כְּאִילּוּ אַתֶּם מַקְרִיבִים קָרְבָּן". (ויקרא רבה)