משנה ח: חַטָּאת וְאָשָׁם וַדַּאי מְכַפְּרִין. מִיתָה וְיוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפְּרִין עִם הַתְּשׁוּבָה. הַתְּשׁוּבָה מְכַפֶּרֶת עַל עֲבֵרוֹת קַלּוֹת עַל עֲשֵׂה וְעַל לֹא תַעֲשֶׂה. וְעַל הַחֲמוּרוֹת הִיא תוֹלָה עַד שֶׁיָּבֹא יוֹם הַכִּפּוּרִים וִיכַפֵּר:
משנתנו מבארת את דיני הכפרה השונים:
קרבנות חַטָּאת וְאָשָׁם וַדַּאי, מְכַפְּרִין על האדם, אם עשה תשובה, וכן מִיתָה וְיוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפְּרִין עִם הַתְּשׁוּבָה. הַתְּשׁוּבָה לבדה מְכַפֶּרֶת עַל עֲבֵרוֹת קַלּוֹת, והיינו עַל עֲשֵׂה וְעַל לֹא תַעֲשֶׂה. וְעַל העבירות הַחֲמוּרוֹת הִיא [-התשובה] תוֹלָה, עַד שֶׁיָּבוֹא יוֹם הַכִּפּוּרִים וִיכַפֵּר: