יום שישי
י"ט אדר ב' התשפ"ד
יום שישי
י"ט אדר ב' התשפ"ד

חיפוש בארכיון

מסכת מגילה, פרק א, משנה יא

משנה יא: אֵין בֵּין שִׁילֹה לִירוּשָׁלַיִם, אֶלָּא שֶׁבְּשִׁילֹה אוֹכְלִים קָדָשִׁים קַלִּים וּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי בְּכָל הָרוֹאֶה, וּבִירוּשָׁלַיִם לִפְנִים מִן הַחוֹמָה. וְכָאן וְכָאן קָדְשֵׁי קָדָשִׁים נֶאֱכָלִים לִפְנִים מִן הַקְּלָעִים. קְדֻשַּׁת שִׁילֹה יֵשׁ אַחֲרֶיהָ הֶתֵּר, וּקְדֻשַּׁת יְרוּשָׁלַיִם אֵין אַחֲרֶיהָ הֶתֵּר:

כפי שהתבאר, בזמן שהיה המזבח בשילה נאסר להקריב קרבנות במזבחות אחרים, בדומה לזמן שנבנה בית המקדש, שנאסר להקריב קרבנות במזבחות אחרים, משנתנו מבארת שמכל מקום היו חילוקים מסוימים בין שילה לבין ירושלים.
אֵין
בֵּין שִׁילֹה – הזמן שהיה המשכן קבוע בשילה, לִירוּשָׁלַיִם – לזמן שהיה בית המקדש בנוי בירושלים, אֶלָּא שֶׁבְּשִׁילֹה היו אוֹכְלִים קָדָשִׁים קַלִּים, כגון קרבנות תודה ושלמים, וּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי, בְּכָל הָרוֹאֶה – בכל השטח שסביב שילה, כל זמן שהיו יכולים לראות את משכן שילה, וְאילו בִירוּשָׁלַיִם היו אוכלים קדשים קלים רק לִפְנִים מִן הַחוֹמָה – בתוך חומות ירושלים. וְכָאן וְכָאן – בין בשילה ובין בירושלים, קָדְשֵׁי קָדָשִׁים נֶאֱכָלִים רק לִפְנִים מִן הַקְּלָעִים שהיו מקיפים את המשכן בשילה, ובירושלים היה זה לפנים מחומות העזרה.

קְדֻשַּׁת שִׁילֹה, יֵשׁ אַחֲרֶיהָ הֶתֵּר – היה זמן לאחריה שהותר להקריב בבמות, והיינו לאחר שחרב משכן שילה בסוף ימי עלי הכהן, ונלקח הארון על ידי פלישתים, הותר להקריב בבמות. וּקְדֻשַּׁת יְרוּשָׁלַיִם אֵין אַחֲרֶיהָ הֶתֵּר, שמזמן שנבנה בית המקדש הראשון נאסרו הבמות לעולם, ואף לאחר שחרב הבית לא הותר להקריב בבמות.

 

"אֵין הַגָּלֻיּוֹת מִתְכַּנְּסוֹת אֶלָּא בִּזְכוּת הַמִּשְׁנָיוֹת. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הוֹאִיל וְאַתֶּם מִתְעַסְּקִים בַּמִּשְׁנָה כְּאִילּוּ אַתֶּם מַקְרִיבִים קָרְבָּן". (ויקרא רבה)