יום שישי
י"ט אדר ב' התשפ"ד
יום שישי
י"ט אדר ב' התשפ"ד

חיפוש בארכיון

מסכת מגילה, פרק ב, משנה ה

משנה ה: כָּל הַיּוֹם כָּשֵׁר לִקְרִיאַת הַמְּגִלָּה, וְלִקְרִיאַת הַהַלֵּל, וְלִתְקִיעַת שׁוֹפָר, וְלִנְטִילַת לוּלָב, וְלִתְפִלַּת הַמּוּסָפִין, וְלַמּוּסָפִין, וּלְוִדּוּי הַפָּרִים, וּלְוִדּוּי הַמַּעֲשֵׂר, וּלְוִדּוּי יוֹם הַכִּפּוּרִים, לִסְמִיכָה, לִשְׁחִיטָה, לִתְנוּפָה, לְהַגָּשָׁה, לִקְמִיצָה וּלְהַקְטָרָה, לִמְלִיקָה, וּלְקַבָּלָה, וּלְהַזָּיָה, וּלְהַשְׁקָיַת סוֹטָה, וְלַעֲרִיפַת הָעֶגְלָה, וּלְטַהֲרַת הַמְצֹרָע:

במשנה הקודמת התבאר שזמן קריאת המגילה של יום לכתחילה מנץ החמה, ובדיעבד מעלות השחר. משנתנו מבארת עד מתי ניתן לקרוא את המגילה, ואגב כך מביאה המשנה דינם של דברים נוספים הנוהגים ביום.
כָּל
הַיּוֹם כָּשֵׁר לִקְרִיאַת הַמְּגִלָּה, וְלִקְרִיאַת הַהַלֵּל, בימים שקוראים בהם את ההלל, וְלִתְקִיעַת שׁוֹפָר בראש השנה, וְלִנְטִילַת לוּלָב בחג הסוכות, וְלִתְפִלַּת הַמּוּסָפִין, וְלַמּוּסָפִין – להקרבת קרבנות מוסף בבית המקדש, וּלְוִדּוּי הַפָּרִים – כהן גדול או ציבור שחטאו בשוגג, מביאים פר לקרבן, וצריכים לסמוך עליו ולהתוודות, וכל היום כשר לוידוי זה, וּלְוִדּוּי הַמַּעֲשֵׂר – לאחר ביעור מעשר שני, אומר הבעלים 'את הפרשה המתחילה במילים 'ביערתי הקדש מן הבית' וגו', ואומר זאת ביום, וּלְוִדּוּי יוֹם הַכִּפּוּרִים, לִסְמִיכָה – למצוות סמיכה על הקרבן לפני שחיטתו, לִשְׁחִיטָה של הקרבן, לִתְנוּפָה – הנפת החזה של קרבן השלמים, או של מנחת העומר, לְהַגָּשָׁה – הגשת המנחה לקרן מערבית דרומית של המזבח, לפני קמיצתה והקטרתה, לִקְמִיצָה – נטילת קומץ מן המנחה לצורך הקטרתה, וּלְהַקְטָרָה של אותו קומץ על גבי המזבח, לִמְלִיקָה – שחיטת העופות לקרבן, וּלְקַבָּלָה – קבלת הדם מהבהמה הנשחטת לצורך הזייתו על גבי המזבח, וּלְהַזָּיָה של הדם על גבי המזבח, וּלְהַשְׁקָיַת סוֹטָה במים המרים המאררים, וְלַעֲרִיפַת הָעֶגְלָה, כשנמצא חלל בשדה ולא נודע מי הכהו, וּלְטַהֲרַת הַמְצֹרָע על ידי הבאת שתי צפורים.

 

"אֵין הַגָּלֻיּוֹת מִתְכַּנְּסוֹת אֶלָּא בִּזְכוּת הַמִּשְׁנָיוֹת. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הוֹאִיל וְאַתֶּם מִתְעַסְּקִים בַּמִּשְׁנָה כְּאִילּוּ אַתֶּם מַקְרִיבִים קָרְבָּן". (ויקרא רבה)