יום חמישי
י"ח אדר ב' התשפ"ד
יום חמישי
י"ח אדר ב' התשפ"ד

חיפוש בארכיון

מסכת מנחות, פרק ט, משנה ב

משנה ב: שֶׁבַע מִדּוֹת שֶׁל לַח הָיוּ בַמִּקְדָּשׁ, הִין, וַחֲצִי הַהִין, וּשְׁלִישִׁית הַהִין, וּרְבִיעִית הַהִין, לֹג, וַחֲצִי לֹג, וּרְבִיעִית לֹג. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בַּר צָדוֹק אוֹמֵר, שְׁנָתוֹת הָיוּ בָהִין, עַד כָּאן לַפָּר, עַד כָּאן לָאַיִל, עַד כָּאן לַכֶּבֶשׂ. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, לֹא הָיָה שָׁם הִין. וְכִי מֶה הָיָה הַהִין מְשַׁמֵּשׁ אֶלָּא מִדָּה יְתֵרָה שֶׁל לֹג וּמֶחֱצָה הָיְתָה שֶׁבָּהּ הָיָה מוֹדֵד לְמִנְחַת כֹּהֵן גָּדוֹל, לֹג וּמֶחֱצָה בַבֹּקֶר וְלֹג וּמֶחֱצָה בֵּין הָעַרְבָּיִם:

משנה ב: שֶׁבַע מִדּוֹת שֶׁל לַח הָיוּ בַמִּקְדָּשׁ, הִין, וַחֲצִי הַהִין, שזהו שיעור הנסכים של הפר, וּשְׁלִישִׁית הַהִין, שזהו שיעור הנסכים של האיל, וּרְבִיעִית הַהִין, שזהו שיעור הנסכים לכבש. לֹג, וַחֲצִי לֹג, וּרְבִיעִית לֹג. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בַּר צָדוֹק אוֹמֵר, לא היו שם חצי הין ושלישית הין ורביעית הין, אלא כלי אחד של הין, ושְׁנָתוֹת – סימנים הָיוּ נעשים בָהִין, ולפיהם היו יודעים, עַד כָּאן חצי ההין לַפָּר, עַד כָּאן שלישית ההין לָאַיִל, עַד כָּאן רביעית ההין לַכֶּבֶשׂ. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, לֹא הָיָה שָׁם מידה של הִין כלל, וְכִי מֶה הָיָה הַהִין מְשַׁמֵּשׁ, והרי לא היה שום דבר במקדש שיש בו צורך למדידת הין, שהרי המקום היחיד בתורה שהוזכר הין הוא בעשיית שמן המשחה, ושמן המשחה נעשה רק על ידי משה רבינו ונשאר לעולם, ואין עושים אותו פעם אחרת, אלא שחכמים החולקים על רבי שמעון סוברים שכיון שבמשכן נעשתה מידה זו על ידי משה רבינו, לא תחדל מן המקדש לעולם מידה זו, ואילו רבי שמעון סובר שכיון שאין בה כל שימוש, אין עושים מידה זו, ואמנם גם רבי שמעון מודה שהיו שבע כלי מדידה, ולכן מוסיף רבי שמעון ואומר, אֶלָּא מִדָּה יְתֵרָה – כלי מדידה נוסף היה במקדש, במקום הכלי של ההין, שֶׁל לֹג וּמֶחֱצָה הָיְתָה, שֶׁבָּהּ הָיָה מוֹדֵד לְמִנְחַת כֹּהֵן גָּדוֹל, שמביא בכל יום מנחת חביתין ועמה שלשה לוגין שמן, לֹג וּמֶחֱצָה בַבֹּקֶר, וְלֹג וּמֶחֱצָה בֵּין הָעַרְבָּיִם. אמנם חכמים סוברים שניתן למדוד זאת על ידי כלי של חצי לוג, ואילו רבי שמעון סובר שאין מודדים אלא בכלי המיועד לאותה מידה ממש, ולא על ידי כמה מדידות בכלי קטן יותר [ואמנם גם חכמים סוברים כן, שאם לא כן היה די בכלי של רביעית הלוג, וימדדו בו פעמים רבות עד שיגיעו לחצי לוג, וללוג, אך מכל מקום אמרו חכמים שכיון שהפעם היחידה שיש צורך בלוג ומחצה הוא לחביתי כהן גדול, אין צורך במידה מיוחדת לשם כך].

 

"אֵין הַגָּלֻיּוֹת מִתְכַּנְּסוֹת אֶלָּא בִּזְכוּת הַמִּשְׁנָיוֹת. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הוֹאִיל וְאַתֶּם מִתְעַסְּקִים בַּמִּשְׁנָה כְּאִילּוּ אַתֶּם מַקְרִיבִים קָרְבָּן". (ויקרא רבה)