יום שישי
י"ט אדר ב' התשפ"ד
יום שישי
י"ט אדר ב' התשפ"ד

חיפוש בארכיון

מסכת סוטה, פרק ט, משנה יד

משנה יד: בְּפֻלְמוֹס שֶׁל אַסְפַּסְיָנוּס גָּזְרוּ עַל עַטְרוֹת חֲתָנִים, וְעַל הָאֵרוּס. בְּפֻלְמוֹס שֶׁל טִיטוּס גָּזְרוּ עַל עַטְרוֹת כַּלּוֹת, וְשֶׁלֹא יְלַמֵּד אָדָם אֶת בְּנוֹ יְוָנִית. בְּפֻלְמוֹס הָאַחֲרוֹן גָּזְרוּ שֶׁלֹּא תֵצֵא הַכַּלָּה בָּאַפִּרְיוֹן בְּתוֹךְ הָעִיר, וְרַבּוֹתֵינוּ הִתִּירוּ שֶׁתֵּצֵא הַכַּלָּה בָּאַפִּרְיוֹן בְּתוֹךְ הָעִיר:

משנה יד: בְּפֻלְמוֹס שֶׁל אַסְפַּסְיָנוּס – בזמן שצרו חייליו אספסיינוס על ירושלים, קודם חורבן בית המקדש השני, גָּזְרוּ עַל עַטְרוֹת חֲתָנִים, שהיו החתנים נוהגים להתעטר בהם ביום חופתם, וגזרו למעט את השמחה ולא להשתמש בהם [אך עדיין לא רצו לגזור על עטרות כלות, כדי שלא תתגנה על בעלה], וְעַל הָאֵרוּס – מין תוף מסוים שקולו צלול ביותר.

בְּפֻלְמוֹס שֶׁל טִיטוּס, שהיתה הצרה גדולה יותר [ולבסוף נחרב הבית על ידו], גָּזְרוּ גם עַל עַטְרוֹת כַּלּוֹת, וְשֶׁלֹא יְלַמֵּד אָדָם אֶת בְּנוֹ חכמה יְוָנִית, והם רמזים וחידות שהיו ליוונים, ששאר בני אדם לא היו מבינים [וגזרו כן משום מעשה שהיה, כשצרו מלכי החשמונאים זה על זה, היו אותן שבתוך הר הבית משלשלים לאותן שבחוץ בכל יום דינרין בקופה, ומעלין להן כבשים לקרבנות התמיד, כדי שלא תתבטל העבודה, והיה שם זקן אחד ורמז לאותם העומדים בחוץ בחכמה יוונית, שכל זמן שהם עסוקין בעבודת המקדש לא תוכלו לנצחם, ובאותו היום שלשלו להם דינרים בקופה, והעלו להם חזיר. באותה שעה אמרו חכמים, ארור אדם שיגדל חזיר, וארור אדם שילמד לבנו חכמה יוונית]. בְּפֻלְמוֹס הָאַחֲרוֹן – בפעם האחרונה שצר טיטוס על ירושלים, ומתוך מצור זה נחרב בית המקדש, גָּזְרוּ שֶׁלֹּא תֵצֵא הַכַּלָּה בָּאַפִּרְיוֹן [-כמין אהל של בגדים מוזהבים] בְּתוֹךְ הָעִיר, וְרַבּוֹתֵינוּ הִתִּירוּ שֶׁתֵּצֵא הַכַּלָּה בָּאַפִּרְיוֹן בְּתוֹךְ הָעִיר, משום צניעות.

 

"אֵין הַגָּלֻיּוֹת מִתְכַּנְּסוֹת אֶלָּא בִּזְכוּת הַמִּשְׁנָיוֹת. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הוֹאִיל וְאַתֶּם מִתְעַסְּקִים בַּמִּשְׁנָה כְּאִילּוּ אַתֶּם מַקְרִיבִים קָרְבָּן". (ויקרא רבה)