משנה ז: בִּשְׁעַת מִיתָתוֹ אָמַר לִבְנוֹ, בְּנִי, חֲזוֹר בְּךָ בְּאַרְבָּעָה דְבָרִים שֶׁהָיִיתִי אוֹמֵר. אָמַר לוֹ, וְלָמָּה לֹא חָזַרְתָּ בָּךְ. אָמַר לוֹ, אֲנִי שָׁמַעְתִּי מִפִּי הַמְרֻבִּים, וְהֵם שָׁמְעוּ מִפִּי הַמְרֻבִּים. אֲנִי עָמַדְתִּי בִשְׁמוּעָתִי, וְהֵם עָמְדוּ בִשְׁמוּעָתָן. אֲבָל אַתָּה שָׁמַעְתָּ מִפִּי הַיָּחִיד, וּמִפִּי הַמְרֻבִּין. מוּטָב לְהַנִּיחַ דִּבְרֵי הַיָּחִיד, וְלֶאֱחוֹז בְּדִבְרֵי הַמְרֻבִּין. אָמַר לוֹ, אַבָּא, פְּקוֹד עָלַי לַחֲבֵרֶיךָ. אָמַר לוֹ, אֵינִי מַפְקִיד. אָמַר לוֹ, שֶׁמָּא עַוְלָה מָצָאתָ בִי. אָמַר לוֹ, לָאו. מַעֲשֶׂיךָ יְקָרְבוּךָ וּמַעֲשֶׂיךָ יְִרַחֲקוּךָ:
משנה ז: כפי שהובא במשנה הקודמת, היו ארבעה דברים שנחלקו בהם עקביא בן מהללאל וחכמים, ואפילו כשהציעו לו שיחזור בו וימנוהו לאב בית דין, לא הסכים. אמנם בִּשְׁעַת מִיתָתוֹ של עקביא בן מהללאל אָמַר לִבְנוֹ, בְּנִי, חֲזוֹר בְּךָ בְּאַרְבָּעָה דְבָרִים שֶׁהָיִיתִי אוֹמֵר, ותסכים בהם לדברי החכמים. אָמַר לוֹ בנו, וְלָמָּה אתה לֹא חָזַרְתָּ בְּךָ. אָמַר לוֹ, אֲנִי שָׁמַעְתִּי את ההלכות הללו מִפִּי הַמְרֻבִּים, וְהֵם שָׁמְעוּ מִפִּי הַמְרֻבִּים, ובדבר זה עצמו נחלקו עקביא בן מהללאל וחכמים, שכל אחד סבר שרוב החכמים סברו כדבריו, ולכן אֲנִי עָמַדְתִּי בִשְׁמוּעָתִי, וְהֵם עָמְדוּ בִשְׁמוּעָתָן. אֲבָל אַתָּה שָׁמַעְתָּ מִפִּי הַיָּחִיד, כלומר ממני, וּמִפִּי הַמְרֻבִּין, ואף על פי שאין בזה הכרעה של 'אחרי רבים להטות', שהרי בדבר זה עצמו נחלקו, מה סוברים הרוב, ולדברי עקביא בן מהללאל הרוב סברו כשיטתו, אך מכל מקום מוּטָב לְהַנִּיחַ דִּבְרֵי הַיָּחִיד, וְלֶאֱחוֹז בְּדִבְרֵי הַמְרֻבִּין.
אָמַר לוֹ, אַבָּא, פְּקוֹד עָלַי לַחֲבֵרֶיךָ – צווה לחבריך שיקרבוני. אָמַר לוֹ, אֵינִי מַפְקִיד. אָמַר לוֹ בנו, שֶׁמָּא עַוְלָה מָצָאתָ בִי, שמחמת כן אינך רוצה שיקרבוני החכמים. אָמַר לוֹ, לָאו, אלא מַעֲשֶׂיךָ יְקָרְבוּךָ וּמַעֲשֶׂיךָ יְִרַחֲקוּךָ, וכפי הנהגתך כך ינהגו עמך החכמים.