יום חמישי
י"ח אדר ב' התשפ"ד
יום חמישי
י"ח אדר ב' התשפ"ד

חיפוש בארכיון

מסכת עדיות, פרק ז, משנה ט1

משנה ט: הֵעִיד רַבִּי נְחוּנְיָא בֶּן גֻּדְגְּדָא עַל הַחֵרֶשֶׁת שֶׁהִשִּׂיאָהּ אָבִיהָ, שֶׁהִיא יוֹצְאָה בְגֵט.

משנה ט: אף על פי שאין אשה מתקדשת אלא מדעתה, וממילא חרשת או שוטה אינה יכולה להתקדש קידושין גמורים מן התורה, מכל מקום כיון שנתנה התורה רשות לאב לקבל קדושין עבור בתו כשהיא קטנה אפילו שלא מדעתה, ממילא בקידושין אלו אין צורך בדעת כלל, ואם קידש האב את בתו החרשת או השוטה כשהיא קטנה, הרי היא אשת איש גמורה מן התורה, והֵעִיד רַבִּי נְחוּנְיָא בֶּן גֻּדְגְּדָא עַל הַחֵרֶשֶׁת שֶׁהִשִּׂיאָהּ אָבִיהָ, אף על פי שקידושיה קידושי תורה, שֶׁהִיא יוֹצְאָה בְגֵט, ואף על פי שאין בה דעת לקבל גט, הרי אשה מתגרשת אפילו שלא מדעתה ובעל כרחה.

 

"אֵין הַגָּלֻיּוֹת מִתְכַּנְּסוֹת אֶלָּא בִּזְכוּת הַמִּשְׁנָיוֹת. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הוֹאִיל וְאַתֶּם מִתְעַסְּקִים בַּמִּשְׁנָה כְּאִילּוּ אַתֶּם מַקְרִיבִים קָרְבָּן". (ויקרא רבה)