יום שישי
י"ט אדר ב' התשפ"ד
יום שישי
י"ט אדר ב' התשפ"ד

חיפוש בארכיון

מסכת עדיות, פרק ח, משנה ב

משנה ב: הֵעִיד רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בָּבָא וְרַבִּי יְהוּדָה הַכֹּהֵן עַל קְטַנָּה בַת יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּשֵּׂאת לַכֹּהֵן שֶׁהִיא אוֹכֶלֶת בַּתְּרוּמָה כֵּיוָן שֶׁנִּכְנְסָה לַחֻפָּה אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נִבְעָלָה. הֵעִיד רַבִּי יוֹסֵי הַכֹּהֵן וְרַבִּי זְכַרְיָה בֶּן הַקַּצָּב עַל תִּינוֹקֶת שֶׁהֻרְהֲנָה בְאַשְׁקְלוֹן וְרִחֲקוּהָ בְּנֵי מִשְׁפַּחְתָּהּ וְעֵדֶיהָ מְעִידִים אוֹתָהּ שֶׁלֹּא נִסְתְּרָה וְשֶׁלֹּא נִטְמָאָה. אָמְרוּ לָהֶם חֲכָמִים, אִם מַאֲמִינִים אַתֶּם שֶׁהֻרְהֲנָה, הַאֲמִינוּ שֶׁלֹּא נִסְתְּרָה וְשֶׁלֹּא נִטְמָאָה. וְאִם אֵין אַתֶּם מַאֲמִינִים שֶׁלֹּא נִסְתְּרָה וְשֶׁלֹּא נִטְמְאָה, אַל תַּאֲמִינוּ שֶׁהֻרְהָנָה:

משנה ב: כפי שהתבאר לעיל (פרק ז משנה ט), קטנה היתומה מאביה יכולים אמה ואחיה לקדשה קידושין דרבנן, ואם השיאוה לכהן, אוכלת היא בתרומה דרבנן. משנתנו מוסיפה על דין זה: הֵעִיד רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בָּבָא, וְרַבִּי יְהוּדָה הַכֹּהֵן, עַל קְטַנָּה בַת יִשְׂרָאֵל היתומה מאביה, שֶׁנִּשֵּׂאת לַכֹּהֵן על ידי אמה ואחיה בקידושין דרבנן, שֶׁהִיא אוֹכֶלֶת בַּתְּרוּמָה כֵּיוָן [-מיד] שֶׁנִּכְנְסָה לַחֻפָּה, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נִבְעַלָה [ואילו מהמשנה לעיל משמע שאוכלת בתרומה רק לאחר שנבעלה].

הֵעִיד רַבִּי יוֹסֵי הַכֹּהֵן וְרַבִּי זְכַרְיָה בֶּן הַקַּצָּב, עַל תִּינוֹקֶת [-ילדה קטנה] שֶׁהֻרְהֲנָה – ניתנה כמשכון עבור חוב לגויים בְאַשְׁקְלוֹן, וּמחמת כן רִחֲקוּהָ בְּנֵי מִשְׁפַּחְתָּהּ מלהנשא לכהונה, כיון שחששו שנבעלה לגויים בעל כרחה, וְעֵדֶיהָ – אותם עדים שהעידו שהתמשכנה, היו גם מְעִידִים אוֹתָהּ שֶׁלֹּא נִסְתְּרָה עם גוי, וְשֶׁלֹּא נִטְמָאָה, אמנם כיון שהיו אלו עדים פסולים, לא האמינו להם בני המשפחה. אָמְרוּ לָהֶם חֲכָמִים, אִם מַאֲמִינִים אַתֶּם לאותם עדים פסולים על כך שֶׁהֻרְהֲנָה, הַאֲמִינוּ להם גם שֶׁלֹּא נִסְתְּרָה וְשֶׁלֹּא נִטְמָאָה. וְאִם אֵין אַתֶּם מַאֲמִינִים להם שֶׁלֹּא נִסְתְּרָה וְשֶׁלֹּא נִטְמְאָה, מחמת שהם פסולים לעדות, אם כן אַל תַּאֲמִינוּ שֶׁהֻרְהָנָה, ולכן באופן זה שאותם עדים מעידים שהתמשכנה ומעידים גם שלא נסתרה ולא נטמאה, מותרת היא לכהונה.

 

"אֵין הַגָּלֻיּוֹת מִתְכַּנְּסוֹת אֶלָּא בִּזְכוּת הַמִּשְׁנָיוֹת. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הוֹאִיל וְאַתֶּם מִתְעַסְּקִים בַּמִּשְׁנָה כְּאִילּוּ אַתֶּם מַקְרִיבִים קָרְבָּן". (ויקרא רבה)