יום שישי
י"ט אדר ב' התשפ"ד
יום שישי
י"ט אדר ב' התשפ"ד

חיפוש בארכיון

מסכת עירובין, פרק ב, משנה ד

משנה ד: רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, אִם הָיְתָה דֶרֶךְ הָרַבִּים מַפְסְקָתַן, יְסַלְּקֶנָּה לַצְּדָדִין. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, אֵינוֹ צָרִיךְ. אֶחָד בּוֹר הָרַבִּים, וּבְאֵר הָרַבִּים, וּבְאֵר הַיָחִיד, עוֹשִׂין לָהֶן פַּסִּין, אֲבָל לְבוֹר הַיָחִיד עוֹשִׂין לוֹ מְחִצָּה גְבוֹהָה עֲשָׂרָה טְפָחִים, דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא. רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בָּבָא אוֹמֵר, אֵין עוֹשִׂין פַּסִּין אֶלָּא לִבְאֵר הָרַבִּים בִּלְבָד, וְלַשְּׁאָר עוֹשִׂין חֲגוֹרָה גְבוֹהָה עֲשָׂרָה טְפָחִים:

רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, אִם הָיְתָה דֶּרֶךְ רשות הָרַבִּים מַפְסַקְתָּן – עוברת בתוך פסי הביראות, והרי הרבים העוברים שם מבטלים את ההיקף של הפסים, שמטרתם להחשיב את המקום כרשות היחיד, כיון שאין אלו מחיצות ממש, יְסַלְּקֶנָּה לַצְּדָדִין – יטה את דרך הרבים לצד, שלא תעבור בין הפסים. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, אֵינוֹ צָרִיךְ, כיון שאנו מחשיבים את הפסים הללו כמחיצות ממש, וכשם שרבים העוברים בתוך מקום המוקף מחיצות אינם מבטלים ממנו שם רשות היחיד, כך כשעוברים רבים בין פסי הביראות, אינם מבטלים את ההיקף, ומותר לטלטל שם.

עתה דנה המשנה באילו אופנים תיקנו חכמים שיעשו פסי ביראות. יש להקדים ש'באר' היא מקום נביעת מים מהאדמה, ו'בור' הוא מקום שנאספים בו מי גשמים וכדומה: אֶחָד – בין בּוֹר הָשייך לרַבִּים, וּבְאֵר הַשייכת לרַבִּים, וּבְאֵר הַשייכת ליָּחִיד, עוֹשִׂין לָהֶן פַּסִּין. אֲבָל לְבוֹר הַיָּחִיד, שאינו ניתר בפסים אלו, מחשש שייגמרו שם המים ויבטלו המחיצות, שהרי לא הותרו אלא לצורך המים, ועדיין ימשיך לטלטל שם, ולא יתן לבו לכך שפסים אלו שוב אינם מועילים, אלא עוֹשִׂין לוֹ מְחִצָּה ממש גְּבוֹהָה עֲשָׂרָה טְפָחִים, דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא. רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בָּבָא אוֹמֵר, אֵין עוֹשִׂין פַּסִּין אֶלָּא לִבְאֵר הָרַבִּים בִּלְבַד, שיש לה שתי מעלות, גם שהיא באר ואין מימיה כלים, וגם שהיא שייכת לרבים, ויש בכך צורך רבים. וְלַשְּׁאָר, עוֹשִׂין חֲגוֹרָה – מחיצה המקיפה מארבע רוחות, כחגורה, ובלבד שתהא גְּבוֹהָה עֲשָׂרָה טְפָחִים.

 

"אֵין הַגָּלֻיּוֹת מִתְכַּנְּסוֹת אֶלָּא בִּזְכוּת הַמִּשְׁנָיוֹת. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הוֹאִיל וְאַתֶּם מִתְעַסְּקִים בַּמִּשְׁנָה כְּאִילּוּ אַתֶּם מַקְרִיבִים קָרְבָּן". (ויקרא רבה)